| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
בע"ם 48399-09-24
| לפני: | כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יחיאל כשר
|
| המבקש: | פלוני |
|
נגד
|
|
| המשיבה: | פלונית |
|
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.7.2024 בערעור משפחה 36827-12-23 [נבו] שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיאה ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו-צ' גרדשטיין פפקין
|
|
| תאריך ישיבה: | כ"ו חשוון תשפ"ו (17 נובמבר 2025)
|
| בשם המבקש:
|
עו"ד אימי בכור בוני, עו"ד לירון אייזנטל, עו"ד אלונה סינאי
|
| בשם היועצת המשפטית לממשלה: |
עו"ד רות גורדין |
פסק-דין
השופטת דפנה ברק-ארז:
- בני זוג ידועים בציבור מבקשים להביא לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה הסכם המסדיר את מערכת היחסים הרכושית ביניהם. בעת עשיית ההסכם בני הזוג נותנים דעתם לאפשרות שיינשאו בעתיד, ומציינים כי הגם שטרם החליטו לעשות כן - הם מבקשים לכלול בהסכם ביניהם תניה מפורשת לפיה ההסדרים הקבועים בו יוסיפו לחול גם אם יינשאו זה לזו. במלים אחרות, הם מבקשים לערוך הסכם אחד, שיחייב אותם במבט קדימה, בין שיישארו במעמד של ידועים בציבור ובין שיינשאו. האם הדין מאפשר להם לעשות כן, או שמא - במקרה שבו בני הזוג יבקשו להינשא - יהיה עליהם לעשות הסכם נוסף, שיהיה מקובל על שניהם באותה עת, ולאשרו בשנית? זוהי השאלה שהוצגה להכרעתנו.
- נקדים ונאמר שמקורה של ההתדיינות דנן ברצונם המשותף של בני הזוג שבפנינו, ובמובן זה אין "סכסוך" אמיתי בין הצדדים. השניים מבקשים לאשר כבר עתה, בהיותם ידועים בציבור, הסכם המסדיר את מערכת היחסים הרכושית ביניהם במלואה, כך שזה יוסיף לחול עליהם גם אם יבחרו להינשא. הערכאות הקודמות סברו שהדבר אינו אפשרי, ונוכח המחלוקת בעניין הסוגיה הגיעה לפתחנו.
- יצוין כבר בשלב זה כי נקודת המוצא לפסק דיננו, כפי שגם עולה מהאופן שבו ההליך נוהל, היא כי יש ליתן במקרה דנן רשות ערעור ולדון בערעור לגופו, בהתחשב באופיו העקרוני של הנושא (ראו והשוו: בע"ם 8063/14 פלמונית נ' פלמוני, פסקה 12 [נבו] (13.7.2015) (להלן: בע"ם 8063/14); בע"ם 1983/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 2 [נבו] (10.8.2023)). על כך יש להוסיף, כמפורט בהמשך, כי הלכה למעשה התקבלו בסוגיה זאת החלטות מנוגדות בהליכים אחרים שהתנהלו בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי המשפט המחוזיים, וזהו טעם נוסף המצדיק את הידרשותנו אליה. בהתאמה, המבקש ייקרא מעתה המערער.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916המסגרת הנורמטיבית
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- ראוי לפתוח בהצגת הוראות החוק הנוגעות לעניין - חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון) וחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לעניני משפחה).
- חוק יחסי ממון - ההוראות הרלוונטיות לענייננו קבועות בסעיף 2 לחוק יחסי ממון, והן קובעות כדלקמן:
")א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן - בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן - בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.