המסקנה המתבקשת מפעולת הנאשם היא שהיה לו אינטרס מחד גיסא ליטול את רכב השברולט ולעשות בו שימוש, ומאידך גיסא שלא להיראות כמי שמחזיק ברכב במהלך יום 24.3.21, הוא יום הרצח, לאחר שהמנוח נרצח.
במהלך החקירה, הוברר כי ברכב השברולט היתה מותקנת מערכת איתוראן.
בכל הנוגע לתנועות רכב השברולט, העידו נציגי חברת איתוראן (המהנדס יעקב סואט, על אופן עבודת המערכת, 14.6.23, עמ' 2607 ואילך (ת/450), והקב"ט לאונרדו לנצ'בסקי, עמ' 2630 ואילך, 15.6.23 עמ' 2664 ואילך, ועדות משלימה, 11.2.24, עמ' 3700 ואילך).
נמסר שבמועד האירוע לא דווח על תקלה שיכולה להציג נתונים שגויים או לא להציגם כלל. הוברר כי הנתונים נשמרו במאגר החברה גם לאחר ניתוק הלקוח מהמערכת, אף אם ללא תשלום או מעקב קבוע אחר מיקום הרכב. בהקשר זה, סתר תחילה לאונרדו לנצ'בסקי את דברי יעקב סואט (עמ' 2640), אך לא מן הנמנע כי לא היה מודע לכך שהנתונים ממשיכים להגיע למערכות איתוראן ולהישמר. בירור שערך לאונרדו לנצ'בסקי העלה כי הנתונים המשיכו להיאגר, למרות שהרכב דווח כ"מנותק", ועל כך ערך מסמך נוסף (ת/506) ונקרא להשלמת עדותו.
מכל מקום, נמסר כי ניתן "להחיות" מערכת מנותקת, בכפוף לצו שיפוטי, ולמסור למשטרה נתונים על תנועות הרכב. כך פעלה איתוראן במקרה דנן (עמ' 2644). נאמר שאחרי קרות תאונה, ככל שמכשיר האיתוראן יעביר נתונים, הם תמיד יהיו מדויקים ולא ייתכן מצב שייאגרו נתונים מעוותים (עמ' 2628). כן נאמר שבעת מכירה (לדוגמה), ככל שהקונה אינו מעוניין בשירות מערכת איתוראן, מבוצע ניתוק לוגי ולא ניתוק פיזי (עמ' 2638, ש' 33). היינו, ה"יחידה" (מכשיר האיתור) נשארת ברכב. במקרה דנן (עמ' 2650), המנוי היה לכאורה מנותק כשנה (מיום 12.3.20), נעשתה פניה יזומה בידי היחידה החוקרת למחלקה ביטחונית ייעודית, ובעקבות הפניה התקבלו הנתונים (ת/451).
אבו רג'ב עזיז, שהוזמן לעדות בידי ההגנה, היה בעליו של רכב השברולט בעבר.
הוא הבהיר (6.4.25, עמ' 4764 ואילך) כי היה מודע לקיומו של מכשיר האיתוראן ברכבו אולם זה אמור היה לפעול אך ורק לצורך איתור הרכב בשעת גניבה. הוא סבור שפעילות שאינה קשורה בכך פוגעת בפרטיות יתר על המידה. העד אף הופתע לגלות שבתעודות עובד הציבור (ת/475) המנציחות את מעבר הרכב במקומות שונים, כפי שנקלט בעדשת מצלמות "עין הנץ" (מערכת המוצבת ומופעלת בידי המשטרה), מצוינים פרטיו האישיים, ומעל התמונות הנכללות בתעודות שלעיל, מצוין כי התעודה ניתנה לשם הגשתה כראיה לבית המשפט בעניין שבין "מדינת ישראל נ' אבו רג'ב עזיז ת.ז: [...]".