איננו סבורים כי הראיה הושגה שלא כדין, אך למען שלמות התמונה נציין את שנאמר ביחס לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין ברשות ערעור פלילי 3294/15 קסאי נ' מדינת ישראל (20.12.18):
"כידוע, לבית המשפט נתון שיקול דעת המאפשר לו לפסול קבילות של ראיה, אם הראיה הושגה שלא כדין וקבלתה פוגעת באופן מהותי בזכות הנאשם להליך פלילי הוגן. זוהי דוקטרינת הפסלות הפסיקתית [...] קיימים איפוא שני תנאים לתחולת דוקטרינת הפסלות הפסיקתית:
התנאי הראשון - לפיו הראיה הושגה שלא כדין על-ידי רשויות אכיפת החוק, וקיימת זיקה בין הפעלת האמצעי הפסול לבין השגת הראיה;
והתנאי השני - לפיו קבלת הראיה תפגע מהותית בזכות הנאשם להליך הוגן, שלא על-פי תנאי "פיסקת ההגבלה" החוקתית. במסגרת תנאי זה, בית המשפט ישקול, בין היתר, את אופי וחומרת אי החוקיות שהיתה כרוכה בהשגת הראיה; את מידת ההשפעה שהיתה לאמצעי הפסול על אמינות הראיה, את מהות העבירה ואת הנזק והתועלת החברתיים הכרוכים בפסילת הראיה".
בסופו של יום, חומרת הפגיעה בזכות לפרטיות קלה ואינה מצדיקה פסילת הראיה, בשים לב לתועלת שצמחה ממנה, שכן היא שהובילה, בשילוב עם ראיות נוספות, לאיתור מסלול רכב השברולט. נדגיש - הפגיעה שלה טוענת ההגנה מצטמצמת אך ורק לכך שהיחידה החוקרת הצליחה להתחקות אחר תנועותיו של הרכב שבו נעשה שימוש ובכך לקשור את הנאשם לכאורה לביצוע הרצח. כלומר, לא נטען כי נחשפו פרטים אינטימיים על חייו, כאלה שלהם השלכות אחרות עליו, על משפחתו או על פגיעה בצנעת הפרט. לטעמנו, פגיעה כזו בפרטיותו של מי שלכאורה ביצע עבירה חמורה, אינה מצויה בין המקרים שחוק הגנת הפרטיות בא להגן עליהם. היעלה על הדעת שמי שנתפס בביצוע עבירת רצח, אף אם היה זה בשל ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיותו, במובן של התחקות אחר מעשיו, יוכל להתנגד לקבלת הראיה מטעם זה?
כן נפנה אל סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, שלפיו: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".
בשקלול הנתונים, משנתנו דעתנו לאופן איסוף הנתונים בידי איתוראן, לעובדה שנמסרו ליחידה החוקרת בהתאם להחלטה שיפוטית, לכך שהרכב רשום ערעור שונה חברת ביטוח, ולכך שלכאורה הפגיעה היחידה בנאשם נטועה בהתחקות אחר תנועותיו של רכב השברולט בסמוך לרצח ולאחריו, אנו סבורים כי במקרה דנן אין הצדקה לפסול את נתוני חברת איתוראן שהועברו ליחידה החוקרת, וזאת נוכח טיב העבירות שנחקרו וחומרתן.