גם ביחס לעד זה טענה ההגנה בסיכומים שהוא בא על מנת לשרת את תזת התביעה ללא כל סימוכין, ותוך התעלמות ממסמכים שהוכיחו היפוכם של דברים. נטען, כי גם דבריו היו מבוססים על שמועות, סברות והשערות, וכשהוכח על כך בחר בשכחה כמפלט. כנגד דבריו, נטען כי דובר בסכסוך אזרחי שהתנהל על מי מנוחות, ולא בכדי נדחו טענותיו כי אוים על ידי הנאשם; הא ראיה - תלונתו כי אוים במסגרת אותו מפגש במקום עבודתו נגנזה.
יוסף מנדל, אחיינו של משה איינהורן, בנה של דליה מנדל שנכנס לנעליה כיורש נוסף, העיד (7.12.23, עמ' 3242 ואילך), כי נוכח חובות שרבצו על הנכס סבו נאלץ למכור חלק מהנכס, אם כי טרם נערכה פרצלציה מלאה ולא התקבלו עדיין היתרי בנייה. סבו מכר לנאשם את חלקה 49 (בעבר חלקה מס' 93), לאחר מכן נעשתה עסקה עם ניסים אבו חצירא, ביחס לחלקה 50, בהמשך לדוד שטרית וחנניה פיסו שמתוך הנכס רכשו יחדיו מטרים מסוימים בחלקה 48. אחר כך המנוח רכש בנאמנות, עבור רפי דהן, חלק מחלקה 48, והיורשים נותרו עם מגרש בשטח של "דונם ומשהו". הנאשם היה מעוניין ברכישת הנכס, אך למעט זיקת הנאה מסוימת בחלקה 50, לא נמכר לו דבר. המנוח מונה לכונס נכסים במטרה להסדיר את החובות ו"להשיג את הרישיונות". מנהל המועצה הדתית (מנהלו של העד) היה מעוניין גם הוא ברכישה, ובנו, דביר עמר, היה מעורב גם כן. הם ייפו את כוחו של דביר עמר כי סברו שאביו (שהיה גם אחיו של ראש העירייה) יוכל להקל על הכשרת הנכס, אך הוסכם מפורשות כי דביר עמר לא ימכור את הנכס בלי אישורם. טרם מותו, המנוח הציג להם מסמך שלימד לכאורה שדביר עמר מכר את חלקם בנכס לנאשם.
העד הוסיף, "נכון להיום, [...] היו דיונים בבתי משפט, עד היום אנחנו מנהלים דיונים בנושא הזה. אם היה עסקה או לא הייתה עסקה, בית משפט המחוזי, כאשר לצערנו תוך כדי ההליך נעשה הרצח. [...] הנזק הוא שאנחנו לא יכולים היום למכור את הנכס לאף אחד, נשארנו עם חובות מאוד גדולים. לדעתי, אני לא שוחה בחובות, אבל למעלה ממיליון שקל ויותר, וכרגע אנחנו מנהלים משפט במחוזי מול דודי אבו עזיז, בנידון אם היה עסקה או לא הייתה עסקה". כן הוסיף, כי המפגשים עם הנאשם לא היו נעימים, ולעיתים האווירה היתה מתוחה, אם כי הנאשם מעולם לא איים עליו. אירוע אלים התרחש במקום עבודתו של דודו משה, לשם הוזעק העד מיד לאחר האירוע.
לדבריו, המבנים בחלקות במתחם נבנו ללא היתר, אך הנאשם פלש מחלקה 49 לחלקה שלהם, ושינה פניו של אחד המבנים במקום. באחת מנסיעותיו בסמוך לנכס, הבחין בכך שעף ברזנט שכיסה חלק מהמבנה, ואז ראה העד הכנה ליציקה ולעבודת בנייה; על כך דיווח בהודעת דוא"ל למנוח (ההודעה מתאריך 17.3.21 בשעה 09:15 צורפה כחלק ממוצג ת/139א, וכן במזכר דוח צפייה בפריקת הטלפון של המנוח, ת/75). המנוח אמר לו שהוא מטפל בזה (עמ' 3274), הגם שבחקירה לא ציין זאת. לדבריו, המנוח לא פחד מהנאשם.