אשר למו"מ שלכאורה התנהל, משה איינהורן אמר לו, "תבדוק אפשרות כמה אתה יכול להנמיך את החובות שלך במקרה הכי גרוע אם יהיה מצב שיהיה צריך להוסיף עד 100 אלף אני מוכן להוסיף". כך, לטענתו, הגיע עם היורשים להסכם אבל "זה הכל בעל פה". הנאשם טען, כי משה איינהורן לא מכיר בבית המשפט הנוכחי, ואילו בבית-דין צדק הוא אינו יכול לשקר. הוא לא יכול להגיד דברים לא נכונים "כי הוא רב", כך חשב, אם כי במהלך עדותו של משה הבין שאינו רב. הנאשם טען, כי הסכים להגיע לפשרה ולשלם קצת יותר. לגרסתו, בשלב זה, עוד טרם גיבש עמדה לגבי אמינותו של משה איינהורן. הוא התכחש לגרסת היורשים שלפיה הוא היה זה שיזם את ההליך בבית-דין צדק, הגם שבפועל היה זה שפנה לבית הדין, "ברור, אני פניתי, הוא אמר לי איפה זה נמצא ואז פניתי לא הוא".
בכל הקשור להסדרת הרישום, פנה לעו"ד אחד, אחר כך לעו"ד נוסף, "ארנון סביון, הוא טיפל בתיק מול המנהל בתיק, ארנון סביון מ - 2019 מטפל בתיק ומול כל הרשויות ומול רמי והבנתי ממנו שזה מתקדם לקראת הסוף". בשנת 2019 לעו"ד ארנון סביון נשלח מסמך שלפיו מחצית מחלקה 50 ו- 49 "אין לי חובות כי במחצית 50 יש עוד אחד שקוראים לו ניסים אבוחצירה חוץ מאבו עזיז, אבו עזיז לא חייב במיסים". מעבר לניסים אבו חצירא, מכיר הנאשם גם את דוד שטרית, רפאל דהן, וחנניה פיסו. לגרסתו, התקשר בהסכם עם "כל היורשים", "אני קניתי מכל אחד משהו אחר, למשל מדוד ביטן שטרית קניתי מעבר יש לי אתו הסכם חוזה, תמורה 7 אלף ש"ח קניתי שטח קטן מדוד שטרית, קניתי שטח מרפאל דהן, בניתי לו גלריה בתמורה לשטח עם רפאל דהן עם ניסים אבוחצירה למרות שקניתי וזה עבר בית משפט אותו מעבר אותו מרווח איפה שנמצא טוטו לוטו רכשתי אותו פעם שנייה מניסם אבוחצירה בשבע אלף ₪ [...] פה בבית משפט הוא אמר שהוא מכר לי ואחרי זה הוא החליף בבית המשפט באוטו, חנניה פיסו - נקלע לצרות בבית משפט והיה לו פש"ר, [...] הוא הגיע אלי וביקש ממני שאני אעזור לו בהלוואה, [...] אני עזרתי לחנניה פיסו עם עורך דין שלו ונתתי לו הלוואה 630 אלף ש"ח ועשינו הסכם אצל עורך דין שלו והעברתי לו את כל הכסף. עם כולם יש לי הסכמים, חנניה צריך לתת לי מסעדה של כ80 מטר מרובע על המסעדה יש גלריה וזה צריך לעבור לסיגל [גרושתו] עד סוף השנה הזאת". הנאשם הבהיר שנוכח אותו הסכם הלוואה הגיש עורך דין ארנון סביון תביעה כנגד חנניה פיסו, שכן חנניה פיסו פיגר בתשלומים.