יצחק סיוון, שמאי מקרקעין (ומנהל מיסוי מקרקעין - חיפה בעברו), העיד (11.7.24, עמ' 4288, ש' 32 ואילך) כי מונה בידי בית המשפט לשמש כבורר בין מעורבים שונים במתחם, אך לאחר שהחל בניהול הליך הבוררות, הבין שהסכסוך הוא במהותו סכסוך משפטי, לכן, ובשל עומס עבודה, הודיע על התפטרותו. את הנאשם לא פגש, אך טען שהנאשם (אביעוז) יוצג בידי עו"ד ארנון המנוח, או לפחות כך סבר. אשר לשיחה שקיים עם החוקר רועי וינברגר עובר לחקירתו, שבה לכאורה אמר כי עזב את הבוררות נוכח מפגשו עם הנאשם ("אני ראיתי עם מי יש לי עסק אז החלטתי להתפטר ולהפסיק את הליך הבוררות"), טען שמעולם לא אמר זאת (מזכר מיום 28.4.21 שערך רועי וינברגר הוגש וסומן נ/52. כן הוגשו בהסכמה ההודעה במשטרה ותמלול החקירה ודברים שמסר בחקירתו במשטרה, נ/51 א'+ב'). הוא טען כי אף לא אמר טלפונית לעו"ד ארנון המנוח כי הוא עוזב את הבוררות נוכח איומים, בניגוד לדברים שאותם תיארה עו"ד מורן ועקנין. אמנם המעורבים דיברו בינם לבין עצמם בשפה לא יפה ("שפת שוק") אך הוא באופן אישי לא אוים. בחקירה הנגדית הסביר שגם אם הנאשם אמר שפגש בו, נוכח תפקידו בעבר, הרי היה זה לפני שנים רבות ואינו יכול לזכור. נטען כי בכתבי הטענות שהביאו להליך הבוררות הוזכר הנאשם כ"פולש" לאחת החלקות, אך הוא לא השיב לכך במפורש.
לסיכום עניין זה, נדגיש, אין המאשימה אמורה להוכיח מניע לביצוע הרצח, וקיומו של מניע אינו אחד מיסודות העבירה. עם זאת, עסקינן בראיה נסיבתית בעלת משמעות המשתלבת במארג הראיות הנסיבתיות שהונח בהליך זה.
ראוי להבהיר מיד, כי אין בדעתנו לקבוע ממצא בכל הנוגע למחלוקות העובדתיות והמשפטיות הקשורות בזכויות הצדדים במתחם המריבה. עם זאת, הסכסוך המשפטי שנגלה לעינינו, והתנהלותו של המנוח כלפי הנאשם, טמנו בחובם אלמנטים אלימים ובמקרה קיצון, בהחלט עלולים היו להוות בסיס ומניע לבצע מעשה רצח. הנאשם "הואשם" בידי המנוח על היותו "פולש", מסיג גבול בחלקה או בחלקות לא לו. הנאשם טען שכל נכסיו במתחם הושגו כדין, הוא השקיע מאמץ וממון רב, ופעל רבות על מנת לרכוש למעשה את המתחם בכללותו. מנגד, המנוח פעל מול גופים שונים, ובבתי המשפט, על מנת "לנשלו" מנכסים אלו.
כפי שתואר, הנאשם, כפי הנראה, התקשה לקבל את עיקשותו, עקשנותו וקפדנותו של המנוח שלא גילה פחד ויראה, בניגוד (לדוגמה) לניסים אבו חצירא. הנאשם גם היה רגיל, כך נראה, להתייצג כ"אחראי" לקורה במתחם, ו"לעזור" לפתור מחלוקות בין בעלי העסקים השונים. מן העבר השני, המנוח פעל לביצוע פעולות אכיפה וצווים שניתנו בעבר, וזאת באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובניה (ראו: עדות דובי קרניאל, 13.12.23, עמ' 3346). המנוח אף זימן משטרה למתחם שעה שסבר שהנאשם מפריע לו בביצוע פעולותיו. עובר לכך, הנאשם נראה (בסרטון) מתלהם ונוהג כלפי המנוח באופן קולני ואגרסיבי. המנוח סירב לקבל את התנהלותו של הנאשם, ולפי האמור בכתבי בית דין נחוש היה לנשלו לכאורה מחלק מנכסיו, נכסים שלטענת הנאשם הוא היה בעליהם או החזיק בהם כדין, מכוח ראיות שונות שהציג. אף נראה כי לא בכדי טרח הנאשם להורות למשה אסור שלא לקבל עבורו דברי דואר (עמ' 3621).