עם תום החקירה, התייחס החוקר אל טענותיו של ב"כ הנאשם בהליכי המעצר בבית המשפט, אמר לו שהצוות פעל באופן ישר והגון, שהציג לעיניו את שלל הראיות, וביקש ממנו למסור את גרסתו, ושהוא רשאי להתייחס לפרט זה או אחר אם ברצונו, אך הנאשם התמיד כדרכו באי מתן כל תגובה.
בהודעה השביעית, שאף היא נגבתה בידי שי פלג, ביום 29.4.21 (ת/7) התייחס החוקר אל טענת ב"כ הנאשם שלפיה הנעליים שאותרו בדליית אל כרמל "הושתלו", אל דברי משה אסור שלפיהם ביקש הנאשם שלא לקבל עבורו דברי דואר, אל טענותיו של ניסים אבו חצירא בדבר "כניעה" לנאשם, ואל האירוע שבו לכאורה התנהג הנאשם באופן אלים במשרדו של משה איינהורן.
הנאשם הקפיד בעקביות נחרצת לשתוק, הגם שנמסר לו שכפי הנראה זוהי חקירתו האחרונה.
אחר הדברים האלה, ביום 5.5.21 הוגש כתב האישום. עם זאת, נוכח קיומו של שותף לפשע, החקירה המשיכה להתנהל עד שלאחר כמחצית השנה נעצר זיו גרובנר כחשוד נוסף. בעקבות כך, באופן חריג, כפי שהובהר, אף נחקר הנאשם פעם נוספת.
הנה כי כן, עינינו הרואות כי היו לנאשם, בטרם הגשת כתב האישום, הזדמנויות רבות מאוד לשטוח את גרסתו באופן מפורט, לו היה מעוניין בכך, גם נוכח הראיות הרבות שהוצגו לעיניו והושמעו באוזניו. בחירתו של הנאשם שלא להגיב, שלא להתייחס, שלא למסור כל גרסה ולדבוק בשתיקה, היא בחירה מודעת שמטרתה כפי הנראה היתה אחת. הנאשם ביקש לבחון את שלל הראיות כמכלול בשלב מאוחר יותר, ולייצר, יש מאין, גרסה כלשהי שיכולה להתיישב עם אותן ראיות. כך, לדעתנו, אכן עשה הנאשם בסופו של דבר. לאחר שהתשתית הראייתית בעיקרה נחשפה לעיניו, נולדה גרסתו שהלכה והתעבתה ככל שההליך המשפטי התקדם, ובטרם החל להעיד.
גרסת האליבי - ו"גרסת אביאל דדון"
היחידה החוקרת לא קפאה על שמריה לאחר הגשת כתב האישום, והמשיכה לקדם את החקירה, בניסיון לאתר את האדם הנוסף אשר היה מעורב ברצח. החשד נפל על אדם בשם זיו גרובנר שדמותו נראתה, כך לפי הטענה, באחד מסרטוני מצלמות האבטחה, ושהנאשם, לפי החשד, עמד עמו בקשר טלפוני, בימים שקדמו לרצח, באמצעות מכשירי טלפון של אחרים, ודרך מספר טלפון המשויך לקרובת משפחתו של זיו גרובנר. עוד נטען כי זיו גרובנר מתגורר בכדיתה [גם קדיתא] בסמוך למירון. היחידה החוקרת סברה שביום שקדם לרצח נסע הנאשם לאזור מירון באמצעות רכב הטויוטה המשפחתי ואסף את זיו גרובנר. למחרת, לפנות בוקר, השניים ביצעו את הרצח תוך שימוש ברכב השברולט להגעה אל סמוך לבית המנוח, ולהימלטות, תוך השלכת חפצים מן הרכב במסלול נסיעתם, נעליים ברחוב שטוקהולם בדליית אל כרמל, מעילי דובון בפארק הכרמל, שטיחונים ולוחיות זיהוי שנגנבו בלילה הקודם מרכב בקרית מוצקין, ונסיעה לאזור מירון על מנת להחזיר את זיו גרובנר למחוז מגוריו. כשזיו גרובנר נעצר, התבססה לגביו טענת אליבי מסוימת ולפיכך, כך נמסר, שוחרר מן המעצר ולא הועמד לדין. הוא הוסף לכתב האישום כעד תביעה, אך בסופו של דבר לא זומן לעדות, לא בידי התביעה ולא בידי ההגנה. עם זאת, בעקבות המעצר נחקר הנאשם פעם נוספת.