מקום מגורי הנאשם ומשמעותו הראייתית
הנאשם העיד כי שכר יחידת דיור ברחוב התשבי 28 ובה התגורר בעת האירוע.
הנאשם נשאל אם ילדיו מבקרים אותו במקום מגוריו ברחוב התשבי והשיב בשלילה, כשיש לו זמן הוא פוגש בהם, בבית מגורי המשפחה. לגרסתו, במסגרת הגירושין הוסכם שהוא רואה אותם "בלי הגבלה". חלק מילדיו בטוח לא יודע היכן הוא מתגורר. לגבי ביתו ברחוב התשבי, יכול להיות שהם לא יודעים עליו, "אני חושב שרק אריאל ידע. [...] יכול להיות, למה הוא ידע כי מנשה דהן הוא ספק גדול של משקאות חריפים ואריאל לוקח ממנו סחורה בגלל זה יכול להיות שרק אריאל שאני עוד שם".
הנאשם סיפר שנהג להגיע רבות לבית המשפחה ברחוב הגבורה 18, בהתאם לענייניו, והיה מגיע מרחוב התשבי לרחוב הגבורה בטרמפים, "כל אוטו שרואה אותך עומד הוא לוקח אותך. [...] כן, כל אוטו, גם אנשים מכירים אותך וכל מי שעולה רואה אותך".
בעדותו טרח הנאשם להסביר כי לא התגורר באותה תקופה בבית שברחוב הגבורה 18 בנשר. אף סיגל אביעוז שהיתה נשואה לו הבהירה זאת (15.9.24, עמ' 4337 ואילך).
לא התרשמנו לחיוב מעדות שניהם. סיגל אפילו טרחה להסביר באופן לא משכנע כי אינה יודעת היכן הנאשם מתגורר או מי מתגורר בבית הסמוך אליה, שהשער אליו צמוד לשער ביתה (15.9.24, עמ' 4368 ואילך). עוד התייצבה סיגל להגנתו של הנאשם בטענה שלפיה הנאשם החזיק במכשיר טלפון, אך היא לא ידעה את מספר הטלפון שלו, בעוד שבחקירתה אמרה מפורשות "עד כמה שידוע לי אין לו טלפון שנים" (עמ' 4380). הראיות שהובאו הוכיחו שלנאשם זיקה ברורה לבית שברחוב הגבורה 18, והוא משמש גם כבית מגוריו, גם אם שכר לצרכים שונים ומשתנים יחידת דיור במקום אחר.
במסגרת ההליך הוגשו לא מעט הסכמים, בין היתר, הוגשו הסכמים שבהם נרשם שהנאשם, שנקרא אותה עת אז דוד אביעוז, מתגורר ברחוב הגבורה 18 בנשר.
הסכם מיום 26.6.06, שנערך בין משה איינהורן לנאשם, שהוגש לרשות מקרקעי ישראל בשנת 2020 (נ/32); הסכם "מסמך הבנות" מיום 18.12.06, שנערך בין הנאשם וסיגל אביעוז, שניהם מרחוב הגבורה 18, לבין ניסים אבוחצירה, שגם הוא הוגש לרשות מקרקעי ישראל בשנת 2020 (נ/46);
הסכם מיום 4.12.06, שנערך בין הנאשם לבין דוד שטרית (נ/47).
בבית שברחוב הגבורה 18, נמצאו מסמכים רבים הקשורים בנאשם ומסמכים שעליהם היה חתום, בין היתר, בקשה להנחה בארנונה (ת/189, עדות פואד פארס, 7.12.22, עמ' 1472 ש' 5 ואילך).