עו"ד צ'רלי סבג אף לא לימדנו הכיצד שמר לעצמו באדיקות כה רבה גרסה אשר יש בה להביא לזיכויו של מרשו הנאשם, ולשחרורו מן המעצר, כבר בשלב החקירה. הוא סבר, כך העיד, שהיחידה החוקרת פעלה בצורה מגמתית כנגד הנאשם, ולכן שמר טענותיו להליך העיקרי. בה בעת, הסביר כי לא התכוון לייצג את הנאשם בהליך העיקרי, הן מפאת טיב העבירה שיוחסה לנאשם, הן בשל המרחק הרב ממקום משרדו.
באי כוח הנאשם טענו ושבו וטענו בסיכומיהם כי החקירה ביקשה לשרת נרטיב אחד ויחיד שלפיו הנאשם הוא רוצחו של המנוח, אך כיצד ניתן להלין על כך, שעה שעו"ד צ'רלי סבג, אשר לכאורה שמע ממרשו גרסה מזכה, בחר במודע להשתיקה ולהצפינה. ההגנה ביקשה לקבל את דברי עו"ד צ'רלי סבג כמהימנים, אך לא ניתן להעניק כל משקל לדבריו. כאמור הוא ייצג את הנאשם במהלך החקירה, הוא ייצג את הנאשם בדיון ארוך לפנינו, ביום 20.5.21, והודיע על הפסקת הייצוג רק ביום 12.9.21. דבריו של עו"ד צ'רלי סבג בעניין טענת האליבי ובעניין טענת המחזיק האחר ברכב השברולט, גם הם דברים כבושים, מבלי שניתן הסבר סביר או ממשי לכבישתם.
לגישתנו, הנאשם בחר לטפול אשמה לכאורית על בחור צעיר שהלך לבית עולמו בתאונת דרכים מספר חודשים קודם למסירת הגרסה, וכחודש לאחר הרצח הנטען, אם כי ניתן היה להעלות את שמו כבר בחקירה ההתחלתית ולקבל מפיו את גרסתו (שיש לשער כי היתה גרסה מכחישה). גרסת אביאל דדון, מתחילתה ועד סופה, על כל קוויה נשמעה אבסורדית (הותרת רכב לשימושו של אביאל, הותרת מפתח/שלט הרכב על הגלגל האחורי, חברו עלום השם שהחזיר את הרכב לנאשם במירון, אי בדיקה אם אביאל מחזיק בר"נ ולמדנו מאביו שלא החזיק בר"נ, אי בדיקה אם הרכב מבוטח ואם הפוליסה מאפשרת לאביאל לנהוג ברכב, אי בדיקה אם הרכב עבר את מבחן הרישוי, שלא לדבר על היכרות מצומצמת עם אביאל עצמו).
ההגנה טענה כי גם כאשר נמסרה גרסת אביאל דדון, גם כאשר הבינה היחידה החוקרת כי עליה לתפוס את הטלפון הנייד שלו, הדברים נעשו לכאורה בלבד, תוך התעלמות מאפשרות שלפיה החזיק אביאל בטלפונית נוספים ("מבצעיים", כפי שנבדק יותר ממכשיר טלפון אחד בחזקת בנו של הנאשם). נחזור ונעיר, טענות ההגנה כלפי החוקר שהתלווה לחוקר שרון לנצ'יאנו לתפיסת הטלפון של אביאל, שלפיהן דבק במגמה החקירתית שגרסתו של הנאשם שקרית ולכן דבריו לא נבדקו נכוחה ובנפש חפצה, לא היו במקומן (עדות אלכס שצמן, החל מעמ' 160). כך גם הטענות על אי מימוש צו התפיסה והסתפקות באיתור טלפון נייד אחד של אביאל דדון תוך התעלמות מאפשרות קיומו של טלפון נוסף (מבצעי) כשם שאותרו שני מכשירי טלפון של בנו של הנאשם. כל זאת, שכן הנאשם עצמו הוא שיצר את התסבוכת שהולידה את ההתחקות המאוחרת אחר טלפון נייד של בחור צעיר שכבר לא היה בין החיים, ואף בבית המשפט לא ניתן כל הסבר לכבישת הגרסה בכללותה, ודאי לא הסבר סביר.