אם באמת ובתמים הנאשם לא נתן אמון בחוקרים, כדבריו, הרי יש להבהיר שנית כי הוא לא נדרש לספר את גרסתו בכללותה על כל שלביה ומהלכיה. ניתן היה להסתפק באמירה קצרה שלפיה רכב השברולט כלל לא היה ברשותו כי אם בחזקת אביאל דדון, ולהפנות את החוקרים לאביאל דדון לצורך תשאול ובירור הפרטים על הקורות את הרכב. עו"ד צ'רלי סבג שייצגו בשלב החקירה טען כאמור כי יעץ לו לדבוק בזכות השתיקה נוכח התייחסות היחידה החוקרת לטענותיו, אך כפי שכבר הובהר לא שוכנענו כי בהקשר דנן יש לתת משקל ממשי לדבריו. ברי כי לא היה באמירה שלפיה רכב השברולט היה בחזקת אביאל דדון משום הפללה.
אביאל דדון ז"ל אמנם היה מעורב בסכסוך שבין המנוח לבין אביו שמעון דדון, אף הוברר כי לשניים (אביאל ואביו) מעורבות בפלילים, אך בין אלו לבין חקירת אביאל דדון ואביו באזהרה כחשודים ברצח המנוח המרחק הוא רב. עו"ד מורן ועקנין אמנם מסרה על אודות הסכסוך הנטען בין שמעון דדון לבין המנוח כבר ביום שבו בוצע הרצח, כך גם מסר אדם נוסף (יעקב גרינשטיין, לפי עדות שי פלג, וראו ת/13). אף העד ציון שריג, שכנו של המנוח, סיפר על אותו סכסוך ועל סכסוכים נוספים שהיו למנוח עם שכנים נוספים ועם אחרים (10.7.23, עמ' 2847 ואילך). לצד זאת יש להדגיש, כי לא כל סכסוך בין המנוח למאן דהוא יכול להניב ראיות המצדיקות חקירתו באזהרה, בגין עבירת רצח, של האדם המעורב באותו סכסוך. נדרשת תשתית ראייתית מינימאלית לצורך כך, וזו לא התקיימה ביחס לשמעון דדון או ביחס לבנו אביאל, אף לא ביחס לאחרים. זה המקום להעיר ולהזכיר שגם הנאשם לא נעצר ונחקר מידית לאחר שנודע דבר הסכסוך בינו לבין המנוח (עוד ביום האירוע), שכן היחידה החוקרת טרחה ואספה ראיות נוספות בטרם הוחלט על מעצרו שלו ועל החשדתו, לרבות חקירתו באזהרה, בגין רצח המנוח. כפי שהעיד רועי וינברגר (22.1.23, עמ' 1665, ש' 27) "אם היינו רואים שדדון קשור לרכב כמובן שזה היה כיוון". רוצה לומר, אין די בסכסוך קיים, ואף לא בקיומו של מניע, כדי לחקור אדם כחשוד בביצוע רצח ברוטאלי ואכזרי.
הרוצחים הם שני צעירים - האמנם?
רותי ארנון, אלמנת המנוח ששהתה לצדו עם הירצחו, נקטה במונח "שני צעירים", ביחס לשניים שרצחו את בעלה. ההגנה טענה כי מדובר בעדת הראיה היחידה אלא שהיחידה החוקרת בחרה במודע להתעלם מגרסה זו, ובחרה להעלים מבית המשפט את הגרסה שנמסרה לעיני מצלמת גופו של איש הסיור אופיר באום (ת/366א) אשר התגלתה רק במהלך עדותו לפנינו. עוד נטען כי היחידה החוקרת לא טרחה לנסות ולעמת את רותי ארנון עם דמותו של הנאשם, לא ערכה מסדר זיהוי, לא ניסתה להרכיב קלסתרון, ורק לאחר כחודש ימים נשלח חוקר לביתה על מנת לשאול אותה מדוע טענה שמדובר בשני צעירים. גם שיחה זו לא תועדה כראוי, לא הוסרטה ולא הוקלטה, למרות שעסקינן בפעולת חקירה מתבקשת, בעת שנגבית גרסה מעדת הראיה היחידה והחשוד הנתון במעצר ימים רבים אינו צעיר כלל ועיקר.