טענות ההגנה נכוחות והסרטון שבו נחזית רותי ארנון משוחחת עם אופיר באום ואומרת מספר פעמים כי עסקינן בשני צעירים אכן אותר רק במהלך עדותו, בהמשך לשאלות בית המשפט. נוסיף כי אף בשחזור האירוע שנעשה לרותי ארנון (ביום 29.3.21 ת/257, ת257א, ת/257א1) היא לא נשאלה ולו פעם אחת מדוע כינתה את רוצחי המנוח "צעירים". עם זאת, רותי ארנון התייחסה לכך במהלך עדותה בבית המשפט (2.5.22, עמ' 31, ש' 20 ואילך). היא הסבירה שלא ראתה את פניהם של השניים, הם היו לבושים מעילי "דובון", ראשם ככל הנראה מכוסה בכובע כפי שנראה בסרטוני מצלמות האבטחה, ופניהם מכוסות מסיכה (מסיכת קורונה). הנתונים העובדתיים הללו לא אפשרו לרותי ארנון לקבוע שמדובר באנשים צעירים, בפרט נוכח סערת הנפש שהיתה שרויה בה לאחר שחזתה בבן זוגה נרצח באכזריות אל מול עיניה, לפיכך עסקינן במסקנה משוערת, ולא בקביעה חד משמעית העוסקת בגילם של השניים.
בסרטון נראית רותי ארנון אומרת שראתה "את הכול". היא אמרה שהשניים היו עם מסיכות, עטויי מעיל דובון עם כובע, אך בה בעת הבהירה שכל האירוע ארך "שתי שניות" וכי אולי הם שמו את הכובע על הראש, היא לא יודעת. דבריה של רותי ארנון נאמרו מידית לאחר שהמנוח נרצח לנגד עיניה בדרך קשה ואכזרית, וטענות ההגנה בסיכומיה שלפיהן התנהלה בחדות ובהבנה אינן משקפות אל נכון את מצבה לאשורו. צפייה חוזרת ונשנית בסרטון מצלמת הגוף (שנמשך כעשרים דקות) מעלה כי רותי ארנון מצויה במצב טראומטי, זועקת ומזדעקת, נתמכת בבתה שהוזעקה למקום מבית מגוריה הסמוך, משוחחת בהיסטריה בטלפון, יושבת על ספה כמעין מקוננת. בשלב מסוים בתה של רותי ארנון פונה לשוטר ושואלת אם הוא יודע מה אפשר לתת לאמא שלה לצורך הרגעה, רותי ארנון אומרת שהיא הולכת להתעלף והשוטר אף ממליץ לתת לה כדור הרגעה (וובן).
עוד נפנה בהקשר הזה לשיחות למד"א ולמשל"ט שתועדו מיד לאחר הרצח.
בשיחה בין רותי ארנון למשל"ט נשמעת רותי ארנון מדברת בהיסטריה, המוקדנית מבקשת ממנה להירגע מספר פעמים, ולאחר שעולה על הקו מוקדן של מד"א נשמעות ברקע צעקות: "איפה אייל.. אמאללה הוא כחול.. הוא מת.. הוא מת.. הוא מת.. אמאללה (לא מובן צרחות ובכי) דן, דן, דיבור לא מובן ורחוק, צרחות ובכי" (ת/86, ת/86א).
גם נציגת המשטרה שהתקשרה למד"א לדווח על אירוע דקירה, אמרה בשיחת הטלפון שאין לה פרטים נוספים על האירוע, שכן בשיחת הטלפון עם בת המנוח "אין שיתוף פעולה יש רק צעקות".