| בית הדין האזורי לעבודה תל אביב | |
| סכסוך עבודה 21099-11-22 | |
05 מרץ 2023
לפני:
כב' השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר
| התובע (המשיב): | יצחק זאלישר
ע"י ב"כ: עו"ד הלית שמחוני |
| – | |
| הנתבעת (המבקשת): | מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר
ע"י ב"כ: עו"ד גילה חממי פינק |
החלטה
- בפנינו בקשת מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר (להלן - "המבקשת" או "המדינה") לדחיית התביעה נגדה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.
טענת המבקשת
- לטענת המבקשת, עניינו של ההליך דנן בטענות התובע - קצין בשירות בתי הסוהר - לאי קביעתו לתפקיד בשל התעמרות בעבודה. התובע עותר בשל כך לפיצוי כספי בסך 500,000 ₪.
- סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ו - 1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה) הקובע את סמכויותיו העיקריות של בית הדין לעבודה, קובע כדלקמן:
"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות שאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש)."
- הסמכות העניינית לדון בטענות של שוטרים או סוהרים בנוגע לעניינים המנויים בסעיף 93א' לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971 וסעיף 129(א) לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) תשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר) המקבילה לה, נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים בלבד. סמכות זו של בית המשפט לעניינים מנהליים נובעת מסעיפים אלו, בצירוף סעיף 37(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000 (להלן: חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים).
- סעיף 129(א) לפקודת בתי הסוהר קובע:
"תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לעניין מינויו של סוהר בכיר, קביעתו של סוהר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו או פיטוריו או שחרורו מהשירות, או עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת שירות בתי הסוהר - לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969".
- לטענת המבקשת, מאחר שמדובר בנושאים הנכללים בגדרי הוראות סעיף זה - היינו במעמד או בסטטוס של הסוהר במסגרת היררכית של שירות בתי הסוהר, המושתת על מרות ומשמעת - אין לבית הדין לעבודה סמכות להכריע בעניין.
- ביחס לשאר הנושאים, כגון שכר, תנאי עבודה וכיוצ"ב אשר אינם קשורים במהותם למרות ולמשמעת, בהינתן מומחיותו של בית הדין לעבודה בנושאים אלו, אין המבקשת חולקת כי סמכות הדיון תהא נתונה לבתי הדין לעבודה. (סכסוך עבודה (תל אביב) 30939-04-15 פלוני - מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.4.2015), אך לא כך בענייננו.
- המבקשת מסתמכת בבקשה על פסקי דין, בין השאר ערעור עבודה (ארצי) 6134-10-21 משה פוזיאלוב- מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.5.22), במסגרתו נקבע:
"שעה שטענת ההתנכלות סבה סביב אי הקידום בדרגה, הרי שהעתירה לסעד כספי שהוא שונה מהסעד לו עתר בבית משפט לעניינים מנהליים, לא משנה את שאלת הסמכות העניינית. בית דין זה היה מוסמך לדון בתביעה לפיצוי כספי בגין התנכלות ככל שהיה נקבע שאי הקידום בדרגה יסודו בהתנכלות, שאם לא כן, נמצא עצמנו דנים בשאלת הטעמים לאי הקידום בדרגה, שעה שלבית הדין לעבודה לא מסורה סמכות עניינית לדון בשאלה זו."
- לטענת המבקשת, לא תתאפשר תקיפה ישירה או עקיפה של החלטות המשטרה ושירות בתי הסוהר בעניינים המנויים בסעיפים האמורים, במסגרת תביעות בבתי הדין לעבודה.
- ככל שתובע מעוניין לתבוע סעד כספי בשל החלטות שניתנו בנוגע לעניינים המנויים בסעיפים האמורים, יהא עליו לפנות תחילה לבית המשפט לעניינים מנהליים, על מנת שיכריע האם ההחלטות הינן סבירות, וככל שאכן יקבע כי נפל פגם בהחלטות אלו, ניתן יהיה לתבוע בעטיין סעד כספי בבית הדין לעבודה.
טענות המשיב
- התובע מתנגד לבקשת המדינה, שכן לטענתו כל עניינה של התביעה הינה בטענות התעמרות, אשר באו לידי ביטוי בכל מיני אופנים, לרבות באי קידומו בתפקיד. המדובר בהתנהגות משפילה, זלזול ויצירת סביבת עבודה עוינת משך שנים.
- מסכת ההתעמרות אותה חווה התובע מגורמים בנתבעת אינה חוסה תחת הגדרות סעיף 29(א) לפקודת בתי הסוהר וסילוק התביעה תאפשר את המשך הפגיעה בתובע.
- לטענת התובע, "עניין קידומו הינו אך פועל יוצא של ההתעמרות שחווה לאורך דרכו" (ס' 8 לתגובת המשיב) ומשכך, הוא אינו תוקף החלטה ו/או העברה מתפקיד, לא במישרין ולא בעקיפין. מדובר במסכת עובדתית, אשר במהותה התעמרות חמורה בתובע.
דיון והכרעה
- סילוק תביעה על הסף מוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. המדובר בסעד מרחיק לכת שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי.
- הלכה פסוקה היא לפיכך כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168).
- סילוקה על הסף של תביעה אינה לפיכך דרך המלך לפני בית דין זה, ובית הדין יעדיף, ככלל, את בירור התובענה לגופו של ענין. נפסק כי:
"הכלל בבתי הדין הינו, כי דחייה על הסף תעשה רק כאשר בית הדין משוכנע שגם אם תצלח דרכו של התובע והוא יוכיח את כלל טענותיו אשר הוא טוען בכתב התביעה, הרי שלא יהיה בכך כדי להועיל לו ... בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין" (בקשת רשות ערעור 1204/01 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות - דבורה מקובסקי, עבודה ארצי כרך לג(43) 28) [פורסם בנבו] .