| בית משפט השלום בירושלים | |
| תיק אזרחי 8545-09 חסן נ' משטרת ישראל ואח'
תיק חיצוני: |
|
| בפני | כב' השופט עבאס עאסי | |
|
תובע |
בלאל חסן ע"י ב"כ עוה"ד עומר קראעין ואח' |
|
|
נגד
|
||
|
נתבעים |
1.משטרת ישראל |
|
פסק דין
תביעה לפיצויים בגין תקיפת התובע על ידי שוטר.
רקע כללי ועיקר טענות התובע
- התובע, יליד 1974, תושב ירושלים. לטענת התובע, ביום 26/3/2009 נסע יחד עם חבריו לבילוי בעין גדי בים המלח; בדרכם הם נעצרו בתחנת דלק בצומת אלמוג על מנת לקנות מים וסיגריות; שם ניגש אליהם שוטר - הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), וביקש לתת להם דו"ח בגין אי-קשירת חגורות בטיחות; בשלב מסוים אמר הנתבע לתובע: "למה אתה לועס מסטיק כמו פרה?"; התובע מחה על כך ואמר: " סליחה, אני פרה?"; לפתע הנתבע פתח את דלת הניידת ונגח בפניו של התובע; עקב כך דימם אפו של התובע; השוטרים שהיו במקום התנפלו על התובע ואזקו אותו באזיקים; לאחר מכן הנתבע עצר את התובע והביא אותו אל תחנת המשטרה; לאחר שנחקר בחשד להפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שוחרר התובע לביתו.
- התובע הגיש תלונה במחלקה לחקירת שוטרים כנגד הנתבע. לאחר חקירה הוגש כתב אישום כנגד הנתבע באשמת תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
במסגרת הסדר טיעון הועבר עניינו של הנתבע לדין משמעתי, והוא הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום והוטל עליו עונש נזיפה חמורה והורדה בדרגה במשך חודשיים. במסגרת הסדר הטיעון הנתבע אף שילם לתובע פיצוי בסך של 5,000 ₪. בעקבות ערעור שהוגש על ידי הנתבע הופחת עונש ההורדה בדרגה מחודשיים לחודש אחד.
- התובע מעלה מספר עילות תביעה כנגד הנתבע לרבות: רשלנות, פגיעה בזכויות יסוד, תקיפה, כליאת שווא, לשון הרע.
כנגד נתבעת 1 (להלן: "המדינה") טען התובע לאחריות ישירה בגין רשלנות, וכן אחריות שילוחית בגין מעשיהם של השוטרים, לרבות הנתבע.
עיקר טענות המדינה
- המדינה טוענת כי נוכח טיבם וטבעם של מעשי הנתבע, כפי שתוארו גם בכתב האישום שהוגש נגדו, הרי שבמקרה הנדון, האחריות בגין המעשים ותוצאותיהם מונחת כולה על כתפיו של הנתבע, וכי אין לייחס את האחריות אף לא את חלקה למדינה; המדינה הביעה הסתייגות ממעשיו של השוטר באמצעות העמדה לדין והרשעה; אין להתעלם מתרומתו השלילית של התובע לאירוע ויש להביאה בחשבון בעת בחינת התביעה.
המדינה לא התרשלה בהעסקת הנתבע; היא לא היתה יכולה לצפות את מעשיו ובוודאי לא הרשתה או אשררה את מעשיו; אמנם האירוע החל כאירוע שגרתי של רישום דו"ח תנועה, אולם לאחר מכן הוא גלש מאירוע מקצועי לפסים אישיים של עימות בין הנתבע לתובע שכלל שימוש מופרז בכח בבחינת נקמה אישית מצד הנתבע.