ד"ר ישראלזון מסרה בעדותה בבית המשפט כי 95% מסוגי התחמושת בישראל שייכים לתחמושת מערבית מודרנית (עמ' 455 לפרוט'). העדה הסבירה כי בתהליך הירי מתפזר ענן של חלקיקים הנובע מתהליך הירי, הכולל שארים מאבק השריפה, מהקליע, מהתרמיל ומהנשק. הבדיקה נועדה לאיתור שארים מפיקת התרמיל המצויה בבסיס התרמיל ומכילה תערובת המתחילה את תהליך הירי הכוללת את החומר היוזם, חומר מחמצן, חומר דלק המכיל מתכת. בשל תנאי הקיצון הנוצרים בתהליך הירי בשל טמפרטורה גבוהה ולחץ החומר מתאדה ומתמצק במהירות. בבדיקה נעשה איתור של חלקיקים זעירים בגודל של מיקרונים המכילים שלוש מתכות כבדות ספציפיות: עופרת, בריום ואנטימון יחדיו באותו חלקיק. מדובר בחלקיקים זעירים בגודל של מיקרונים. מציאת חלקיק שמכיל את שלושת המתכות הללו מובילה למסקנה כי מקורו בפיצוץ בפיקה. לדבריה, עד היום לא ידוע על מקור נוסף לחלקיקים שכאלה מלבד פיצוץ פיקה. באשר לפיזור החלקיקים במהלך הירי, מסרה ד"ר ישראלזון כי הפיזור הוא על היורה עצמו, בגדיו וסביבתו הקרובה. המדובר בפיזור על פני מטרים ספורים סביב היורה (עמ' 451, 453 לפרוט').
ד"ר ישראלזון פירטה בעדותה בנוגע לערכות שבאמצעותן מבוצעות הדגימות ולאופן ביצוען וציינה כי החלקיקים הם מיקרונים שאינם ניתנים לראייה בעין ונדגמים על כן ב"אופן עיוור" (עמ' 452 לפרוט') וכן מסרה הסבר על תהליך הבדיקה באמצעות מיקרוסקופ המבצע סריקה לאיתור החלקיקים שמכילים את כל שלושת המתכות הכבדות: עופרת, בריום ואנטימון, ולאחר מכן נבדק על אחד מהחלקיקים "החשודים" בסריקה נוספת, ארוכה יותר, המתבצעת על ידי המומחה כדי לבחון האם מדובר בשריד ירי אם לאו (עמ' 453 לפרוט').
ד"ר ישראלזון ציינה כי למעלה מ-90% משרידי הירי נושרים מגוף האדם בשעה הראשונה שלאחר הירי, כפונקציה של הפעולות שביצע, כגון: לחיצת ידיים, ניגוב ידיים, רחיצת גוף או טבילה במים, כך שייתכן וכבר לאחר 10 דקות מפעולת הירי לא יימצאו על היורה שרידי ירי או שהסיכוי למציאת שרידי ירי על היורה פוחת מאוד (עמ' 452-453 לפרוט'). ד"ר ישראלזון מסרה כי לפי טופס הדגימה, המדגמים מהנאשם נלקחו כ-3 שעות ו-40 דקות מעת ביצוע הירי (עמ' 454 לפרוט'; ת/68).
ד"ר ישראלזון נשאלה על הנכתב בנספח לחוות הדעת, לפיו איתור שריד ירי אחד או שניים במדגם הינו בעל משמעות מוגבלת בבדיקה מסוג זה, והטעימה כי שרידי ירי יכולים לעבור מסביבת הבדיקה, והגם שהסיכוי לכך נמוך, נעשית בדיקה במדגמי ביקורת על מנת לשלול זאת. לדבריה, במדגמי הביקורת שבוצעו לא נמצאו שרידי ירי והדבר מעיד על כך שסביבת העבודה הייתה נקייה. כמו כן מסרה כי העובדה שנדגמו שרידי ירי משני מדגמים משיערו של הנאשם, ממדגם אחד מידיו, משני מדגמים מהמכנסיים וממדגם אחד מהחולצה המשויכים לו שוללת את האפשרות לזיהום המדגמים. וכך בהמשך: "כפי שאמרתי הסיבה למשפט הזה זה שאותו חלקיק או שניים עלולים להגיע מסביבה לא נקייה, במקרה הזה מדגמי הביקורת שנאספו יצאו נקיים. שוב אני חוזרת ואומרת, אמנם אם היה לי מדגם אחד הייתי אומרת משמעות מוגבלת, במקרה הזה אם כל מדגם עומד בפני עצמו אולי משמעות מוגבלת אבל כמות כזו של זיהום שתגיע גם שניים לשיער וגם אחד לידיים וגם שניים לחולצה וגם אחד למכנסיים, פחות הגיוני" (עמ' 456 לפרוט').