פסקי דין

תיק פשעים חמורים (נצרת) 22205-06-23 מדינת ישראל נ' דניס מוקין - חלק 12

24 דצמבר 2025
הדפסה

57.  לטענת ב"כ הנאשם, צפייה בסרטון המתעד את האירוע מלמדת, כי במהלך כל המפגש בין הנאשם למנוח, עוד טרם יציאת המנוח מרכבו והסתערותו על הנאשם וכן במהלך כל המאבק ביניהם עד להפלתו של הנאשם ארצה, אחז הנאשם באקדחו ולא הייתה לו כל מניעה לירות במנוח.  אולם, הנאשם בחר שלא לעשות כן היות ולא הבחין בכלי נשק בידיו של המנוח.  גרסת הנאשם לפיה, הוא לא ביצע ירי לעבר המנוח, אלא בשלב הסופי של האירוע ולאחר שהמנוח התנתק ממנו תוך כדי צעקות איום ורץ לעבר רכבו, אז חשש הנאשם כי המנוח יוציא מרכבו כלי נשק וישוב לפגוע בו, מתיישבת עם הנראה בסרטון.  זאת, בדיוק כפי שתיאר הנאשם עוד בשלב בו טרם הציגו בפניו חוקריו את הסרטון.

58.  לטענת ב"כ הנאשם, ניתוח אותן שניות קריטיות בסרטון בהן נורו מהאקדח אותן שתי יריות - מנח גופו של הנאשם, העובדה כי גופו עדיין בתנועה כתוצאה מהנפילה האלימה על הרצפה, העובדה כי המנוח משך בידו של הנאשם האוחזת באקדח בניסיון לחטוף את נשקו, מלמד, כי לכל הפחות לא ניתן לשלול את גרסת הנאשם לפיה, מדובר בירי לא רצוני שהתרחש תוך כדי שעל גופו ובעיקר על ידו האוחזת באקדח מופעל כוח השולל ממנו את יכולת השליטה בתנועותיה ובתנועת אצבעו הנמצאת על הדק האקדח לאחר ביצוע ירי האזהרה השני.

59.  עוד לטענתו, תגובותיו הספונטניות של הנאשם במהלך חקירותיו כאשר מוצג בפניו לראשונה הסרטון ומוצגת בפניו העובדה, כי בשלב המאבק על הרצפה ייתכן ונורה כדור או שניים מאקדחו (בחקירתו השנייה) ובהמשך, כאשר מוטחת בו חוות הדעת הפתולוגית הקובעת כי המנוח נורה מטווח קצר בחזהו (בחקירתו השלישית), מלמדות בצורה הטובה ביותר על כנות גרסתו של הנאשם ועל העובדה כי אכן לא היה מודע כלל לעובדה שבזמן המאבק על הרצפה נורו מאקדחו אותם שני כדורים.

60.  כך נטען, כי גרסתו העקבית של הנאשם לפיה, לא ירה במנוח בזמן המאבק על הרצפה והסבריו המפורטים מדוע לא עשה כן, כמו גם טענתו כי כאשר ירה לעבר המנוח בשלב בו היה המנוח בריצה אל עבר רכבו, אינם יכולים לדור בכפיפה אחת עם האפשרות כי הנאשם ידע שביצע ירי אל עבר המנוח כבר בשלב המאבק וכאשר המנוח ניסה לחטוף את נשקו - ירי המתיישב באופן מובהק עם טענת הגנה עצמית - אולם בחר במודע לטעון כי דווקא בשלב הזה לא ביצע ירי.

61.  ב"כ הנאשם הפנה לשניות הרלוונטיות בסרטון המתעד את האירוע, תוך שהדגיש, כי כעולה מדברי הנאשם, מהרגע בו שלף הנאשם את אקדחו וירה את ירי האזהרה הראשון באוויר, היה האקדח בידו והאצבע המורה נתונה בתוך שמורת ההדק.  כך, שאך טבעי הוא שתוך כדי מאבק, בין אם כתוצאה מנפילתו והניסיון לייצב את גופו ובין אם כתוצאה ממשיכה נגדית של ידו האוחזת באקדח על ידי המנוח, יופעל על ההדק הלחץ המספיק לפליטת כדור.  ב"כ הנאשם הטעים, כי נקודה חשובה נוספת בעניין זה, אשר בכוחה ללמד על אמיתות וכנות גרסת הנאשם, היא העובדה שבשום שלב לא טען הנאשם כי הוא זוכר שהמנוח אחז באקדחו דווקא.  זאת, גם לאחר שנחשף הנאשם לסרטון האירוע ונוכח לדעת כי קשה להבחין בוודאות האם המנוח אוחז באקדח עצמו או ביד האוחזת בו.  היינו, הנאשם אינו מעצים את האירוע ואינו מוסיף עליו פרטים שיש בהם כדי לסייע לו.

עמוד הקודם1...1112
13...122עמוד הבא