65. לטענת ב"כ הנאשם, טענת המאשימה לפיה, הנאשם היה מודע לכך שירה במנוח בעת המאבק על הרצפה, אך הסתיר זאת מחוקריו, הינה חסרת היגיון ובלתי סבירה. זאת, מקום בו ירי במנוח תוך כדי מאבק ביניהם מתיישב הרבה יותר עם טענה להגנה עצמית, מאשר ירי במנוח כאשר התרחק לרכבו רק מפני שהנאשם חשב כי יוציא ממנו כלי נשק כלשהו. מכאן, שאין היגיון שהנאשם יסתיר זאת מהחוקרים, וביתר שאת לאחר שכבר בחקירתו הראשונה עומת עם העובדה שגרסתו אינה מתיישבת עם הטענה להגנה עצמית. יתרה מזו. לו היה הנאשם נוהג במניפולטיביות בחקירותיו, כפי טענת המאשימה, הרי שהיה טוען כי ירה בעת המאבק מתוך הגנה עצמית. אלא שהנאשם לא טען זאת מפני שלא היה מודע לירי זה.
66. ב"כ הנאשם הוסיף, כי צפייה בסרטון המתעד את השחזור שביצע הנאשם מלמדת, כי חזרתו לזירת האירוע מעוררת את זיכרונו של הנאשם. עם זאת, גם אז גרסתו של הנאשם עדיין מבולבלת וחסרה ויש בכך כדי ללמד על הבלבול הרב בו היה שרוי הנאשם לאחר האירוע הטראומטי שעבר. אלא שלמרות הבלבול והסערה בהם היה נתון הנאשם, העובדה הרלוונטית והמהותית ביותר לענייננו נותרה עקבית בגרסתו לאורך כל הדרך והיא, העובדה כי לא ביצע ירי לעבר המנוח בשום שלב במאבק ביניהם אלא רק כאשר המנוח התרחק ממנו לכיוון רכבו.
67. לטענת ב"כ הנאשם, עיקר חשיבותה של חקירתו השנייה של הנאשם הינו בתגובותיו של הנאשם שהינן ספונטניות ואותנטיות, כאשר מוצג בפניו הסרטון ובעיקר אותם קטעים בהם נשמע ירי בעת המאבק בינו לבין המנוח על הרצפה. תגובות אלה מלמדות בבירור, כי עד לאותו רגע, הנאשם לא היה מודע כלל לעובדה שבזמן מאבק זה בוצע ירי מאקדחו. נקודה חשובה ומהותית נוספת בחקירתו זו של הנאשם והחיונית להבנת התמונה הינה, כי גם בחקירה זו, לא רק שהנאשם חוזר על גרסתו כי לא ירה במנוח בשלב המאבק ביניהם, אלא הוא אף מסביר, ברחל בתך הקטנה, מדוע בחר שלא לירות בשלב הזה - משום שלא זיהה נשק בידיו של המנוח ועל כן לא חש איום המצדיק שימוש בנשק כלפיו.
68. ב"כ הנאשם הוסיף, כי בחקירה זו מתועדת לראשונה טענת הנאשם לפיה, בעת שהתנתק ממנו המנוח, מיד לפני שרץ אל עבר רכבו, המנוח קרא לעברו "עכשיו אתה מת". בהקשר זה ביקש לדחות את טענות המאשימה באשר לחוסר מהימנות הנאשם הנלמדת מעיתוי העלאת טענה זו. זאת, תוך שהטעים, כי טענה זו דווקא הייתה יכולה להיות רלוונטית לטענת ההגנה העצמית של הנאשם לפיה ירה במנוח כשהתרחק לרכבו מפני שהתעורר בו חשש לחייו ולכן היה מעלה אותה קודם לכן אם היה נזכר בכך. יתרה מזו, הדגיש, כי בשים לב לחוות הדעת הפתולוגית, הרי שטענה זו אינה רלוונטית עוד בענייננו, שכן אף לא אחד מהכדורים שירה הנאשם בשלב זה פגעו במנוח. לפיכך, כל עיסוק בטענת ההגנה העצמית של הנאשם טרם הועמד בידי חוקריו על העובדות האמורות הינו חסר משמעות, מקום בו ירי זה לא הביא למותו של המנוח ואף לא פגע בו.