40. לסיכום בהקשרה של טענת הנאשם להגנה עצמית, טענה המאשימה, כי אף לא תנאי אחד מהתנאים הקבועים בחוק ובפסיקה לצורך גיבושה של הגנה עצמית, אינו מתקיים. הנאשם היה במגע ישיר עם המנוח במשך האירוע כולו. הנאשם אישר, כי לא חשב שהמנוח מסכן אותו ברובו המכריע של האירוע, ושיקר במובהק בנוגע לנקודה היחידה במהלך האירוע לגביה טען כי הוא חש בסכנה ובאיום, קרי, הנקודה בה המנוח נמלט לרכבו כשהוא מפנה את גבו לנאשם. ברי, איפוא, כי מילות האיום ששם הנאשם בפיו של המנוח ברגעיו האחרונים לחייו הן שקר גס, לו נזקק הנאשם בשל רצונו לבסס טענה להגנה עצמית, בשלב בו חשב שהמנוח נפגע מהקליעים שירה הנאשם לעברו בעת שהמנוח נמלט לרכבו. בהינתן שקר גס זה ובהיעדר כל סכנה שנשקפה לחיי הנאשם במהלך האירוע, הרי שטענת הנאשם להגנה עצמית מופרכת, נעדרת כל בסיס ויש לדחותה בשתי ידיים.
41. עוד התייחסה המאשימה לטענת הנאשם לפליטת הכדורים. בהקשר זה פירטה, כי טענה זו בעלת שתי רגליים. האחת, שני כדורים נפלטו מאקדחו של הנאשם מבלי שהתכוון ופגעו במנוח. השנייה, הנאשם לא הבחין בכך ששני הכדורים נפלטו מאקדחו ולא ידע שהוא פגע במנוח במהלך המאבק על הכביש. לטענת המאשימה, כל אחד מחלקיה של טענה זו מופרך בפני עצמו ושניהם יחד מופרכים כפליים. כך הדגישה, כי טענת הנאשם לפיה, הוא ביצע ירי מכוון של מחסנית שלמה, במספר מקבצי ירי, אך דווקא את שני הקליעים שגרמו למות המנוח הוא לא התכוון לירות ולא היה מודע לירי שלהם (היינו, לא שמע, לא ראה ולא הבחין ברתע), הינה מופרכת ויש לדחותה מכל וכל.
42. המאשימה הטעימה, כי שני הכדורים שירה הנאשם במנוח מטווח אפס, בעת שהתקוטטו ליד המעקה בצד הכביש, נורו במקבץ הירי השלישי שירה הנאשם באירוע. זאת, אחרי שני מקבצי ירי לאוויר ולפני מקבץ הירי האחרון שהנאשם ירה לעבר המנוח כשזה נסוג לרכבו. כאמור, אחד מהכדורים פגע בכתפו של המנוח והשני פילח את ליבו והביא למותו. לטענתה, לא ייתכן, כי יתר מקבצי הירי שביצע הנאשם נעשו במכוון ודווקא הירי שפגע במנוח נעשה שלא במתכוון, כפי טענת הנאשם. כך גם לא ייתכן שהנאשם לא הרגיש בירי זה וזאת, ביתר שאת מקום בו עדי הראייה לאירוע, שהיו במרחק מהנאשם ומהמנוח, ראו ושמעו את הירי.
43. המאשימה הוסיפה, כי יחסו של הנאשם למות המנוח מוכיח את טענותיה. כך, בשום שלב לא הביע הנאשם חרטה או צער על מותו של המנוח, לא מיד לאחר האירוע, לא במהלך חקירותיו ולא במהלך ניהול ההליך, או במהלך עדותו בבית המשפט. לטענתה, לא כך מתנהג אדם שמאקדחו נפלטו כדורים שגרמו למותו של חף מפשע. העובדה, כי גם בדיעבד הנאשם לא הצליח לגייס ולו שמץ של חרטה, מלמדת מה הייתה כוונתו ומה היה רצונו בזמן שלחץ על ההדק.