נטען כי הנתבעת החלה את התעמרותה בתובע עוד בשנת 2023, כאשר החליטה, במעמד צד אחד, ומבלי להקדים ולשמוע את התובע, שלא לאפשר לו להיכנס ל"...לשטח המאמנים אולמות בהן מתקיימות תחרויות האיגוד במשך 24 חודש", בשל שלטענתה לא נשמע להנחיות אנשי האבטחה במהלך תחרות שהתקיימה ביום 9.6.23, והתבטא כלפי אנשי האבטחה, לטענתה, "...במילים קשות, הכוללות רמיזות מאיימות, זולת הקללות" - החלטה, אשר לטענת התובע, עומדת בניגוד להוראות חוק הספורט המחייב קיום הליך משמעתי בפני גוף משמעת אובייקטיבי, ותוך פגיעה בוטה בכללי הצדק הטבעי. הובהר, כי משמעות ההחלטה הינה פגיעה אנושה בחניכיו של התובע המתאמנים תחת הדרכתו, במהלך התחרויות, ובתובע עצמו.
התובע הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז, לבטל את ההחלטה, ובמסגרתה גם הגיש בקשה לצו מניעה זמני (תיק אזרחי (מחוזי מרכז) 48861-06-23) [נבו]. ביום 13.7.23 התקיים דיון בבקשה לצו מניעה זמני במעמד הצדדים, ובמהלכו הגיעו הצדדים להסכמה, כי מבלי שמי מהצדדים יודה בטענות הצדדים שכנגד, "...יתנצל המבקש בפני המשיבה בהתנצלות שתירשם בפרוטוקול בית המשפט, תוך התחייבות לעשות מאמץ ולהתנהג באופן ראוי בעתיד ובהתאם תבוטל החלטת המשיבה לאלתר והמבקש יהיה רשאי להירשם לתחרות הקרובה... וכן לכל תחרות אחרת שתאורגן בהמשך". התובע אכן התנצל כמוסכם, ובהמשך ניתן להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין.
בו ביום פרסמה הנתבעת את הפרוטוקול ואת פסק הדין, ושלושה ימים לאחר מכן, ביום 16.7.2023, פרסם התובע "פוסט" ברשת "פייסבוק" שבמסגרתו התייחס לפרסום את פרוטוקול הדיון האמור, על ידי הנתבעת, פירש את מהלך הדברים מנקודת ראותו, צירף את ההתכתבות בין באי כח הצדדים, טען כי הנתבעת שיקרה לבית המשפט כאשר טענה כי תקף פיזית מאן דהוא, וחזרה בה מן השקר האמור בתחילת הדיון, ציין כי עוד קודם פנייתו לבית המשפט הציע להתנצל בפני הנתבעת ובכך לסיים את העניין וכו'. בין היתר, טען התובע במסגרת הפוסט כדלקמן:
"...אז בשורה התחתונה - האיגוד חטף פה פסק דין נגדו, ולמזלו נפל על שופט מאוד עדין, וזה הסתיים רק בביטול העונש ההזויה נגדי.
... ומה עם הדברים האחרים שקרו באותו יום? מושיקו בן שימול שהותקף תחרות קודמת על ידי מאמן והיו חילופי קללות" ממש, על-ידי מאמן. תגובת האיגוד - דממה. אותו מאמן מאיים בפגיעה פיזית על שופט (ילד) אחרי שהבן שלו הפסיד. תגובת האיגוד? צרצרים.