יאמר, בשולי הדברים, כי עולה תהייה אף לגוף שיקול הדעת שהופעל על ידי הנתבעת, כאשר הדברים שפרסם התובע במסגרת הפוסט כמתואר לעיל, אינם נחזים להיות בעלי חומרה מיוחדת, ואינם, על פני הדברים בגדר הכפשה של הנתבעת. לכל היותר מדור בהבעת דעה הנחזית להיות במתחם הלגיטימי ואינה מצדיקה על פניה, ענישה משמעתית, וודאי לא עונש כה כבד. עוד סבורני, כי נוכח ההסדר הדיוני בין הצדדים, עונשו של התובע בגין ההתבטאויות שיוחסו לו בתחילה כלפי מאבטחים בתחרות שבה השתתף כבר מוצה עובר להסדר בין הצדדים, ובמסגרתו, ולא ניתן היה לשוב ולהענישו על אותה התנהגות לכשעצמה.
משכך, מוצהר בזאת על בטלות החלטת הנתבעת מושא התביעה. ממילא מבוטל העונש שהושת עליו והנתבעת אינה רשאית למנוע כניסתו של התובע לשטח המאמנים באולמות שבהן מתקיימות תחרויות הנתבעת, על יסוד ההחלטה האמורה. עוד מוצהר בזאת, כי הנתבעת אינה רשאית לנקוט הליכים משמעתיים לרבות נגד התובע, אלא בהתאם להוראות חוק הספורט.
- שתי התביעות התקבלו אפוא וניתנו סעדים כמפורט לעיל. נוכח קבלת התביעות ונוכח היקף ההתדיינות, תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסך כולל של 60,000 ₪.
ניתן היום, ד' ניסן תשפ"ו, 22 מרץ 2026, בהעדר הצדדים.
| גד גדעון, שופט |