בחקירה הנגדית נזכרה התובעת לספר את מה שלא נזכר בתצהירה, דהיינו כי האדריכל האיטלקי נכח בפגישה הראשונה שקיימה עם בני-הזוג רילוב, נציגי חברת מקורה [עמ' 26 ש' 20-19]. פרט זה מלמד על 'נוכחות' והשתתפות של האדריכל האיטלקי בתהליך התכנון הרבה מעבר לתפקיד הצנוע שיועד לו בתצהיר התובעת. יש בכך כדי להדגיש עוד יותר את מעורבותו הפעילה של גרסו בתהליך התכנון, חלף הצגתו כאפיזודה רגעית וחולפת שעברה מן העולם בעת שהוחלט על שכירת שירותיה של התובעת.
(ג) למעשה, התובעת אישרה שהאדריכל האיטלקי לא יצא מהתמונה לאחר שנכרת בינה לבין חברת מקורה הסכם התכנון. משהוכנו תכניותיה לא היה בכך כדי להוות סוף פסוק, אף לא כדי לסלול את הדרך למעבר משלב התכנון לשלב הביצוע – קרי, הגשת בקשה להיתר בניה, קבלת ההיתר והקמת מבנה היקב על-פיו. תחת זאת יצאה התובעת לאיטליה לצרכי היוועצות בגרסו. כך תיארה התובעת את הדברים: "עם סיום הכנת התוכניות ובשל ניסיונו של האדריכל האיטלקי בעיצוב יקבים, [...] נתבקשתי על ידי חברת אמפורה לנסוע אל האדריכל האיטלקי ולהיעזר בו בתור יועץ טכני בלבד בעוד שהתכנון והעיצוב הארכיטקטוני יעשה על ידי בלבד. ואכן כעבור זמן מה נסעתי לבקר את האדריכל האיטלקי באיטליה על מנת שיחווה דעה על תוכניותי" [סע' 17 ל-ת/4]. התובעת ביארה כי אמפורה היא שנשאה במימון נסיעתה זו. לגרסתה, גם לאחר הביקור לא הוכנס בתכניות שהכינה למבנה היקב כל שינוי; האדריכל האיטלקי מצא אותן מקצועיות ומרשימות ולא ראה לנכון להעיר או לשנות בהן דבר [שם, סע' 19-18]. אף-על-פי-כן ציינה התובעת שבמהלך הביקור ערכה עם גרסו סיורים ביקבים שתכנן כדי להתרשם מחומרי גמר ופרטי בניין שונים.
(ד) אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה קיימת זהות בין התכניות הסופיות שהגישה בסופו של יום לבין תכניות הביניים שהיו בנמצא בעת שנסעה לאיטליה ופגשה בגרסו, כך שבין אלה לבין אלה לא הוכנס כל שינוי כפועל יוצא של היוועצותה עם האדריכל האיטלקי. כמה וכמה טעמים לכך.
התובעת אישרה שהתכניות שעימן נסעה לאיטליה על-מנת להיוועץ בגרסו לא היו תכניות מוגמרות אלא סקיצות ממוחשבות; דא עקא, לא היה ביכולתה להציגן כדי שהן תושוונה לתכניות הסופיות שהכינה, שרק הן לבדן הוצגו כראיה [עמ' 25 ש' 24-15]. הודאתה של התובעת בנסיעתה לאיטליה לשם היוועצות באדריכל האיטלקי, כל זאת תוך כדי תהליך התכנון ובטרם הגישה תכניות מוגמרות, מניחה לפתחה את הנטל להראות ולשכנע שלא הוכנס בתכנון הביניים שינוי (ולא כל שכן שינוי מהותי) כפועל יוצא של סיוריה באיטליה עם האדריכל האיטלקי וההיוועצות שקיימה עמו. למצער נדרשה התובעת להרים את הנטל בהצגת התכניות שהיו בנמצא במועד נסיעתה אל האדריכל האיטלקי על-מנת שניתן יהיה להשוותן לתכניות המוגמרות שצורפו לתצהירה [נספח 2 ל-ת/4], אלא שהתובעת לא עשתה כן מבלי שניתן לכך טעם מבורר. טענה לקיומה של זהות בין תכנית שהוצגה לבין תכנית עלומה שלא נחשפה איננה דבר-מה שהתובעת עשויה להוכיח בהבל פיה. בעל-דין שנמנע מהבאת ראיה רלוונטית אף שביכולתו לעשות כן, חזקה כי אילו הוצגה היה בה כדי לחזק דווקא את טענות הצד שכנגד [ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1) 736, 760 (1980)]. הימנעותה של התובעת מהצגת התכנון שהיה קיים ערב נסיעתה לפגוש באדריכל האיטלקי פועלת אפוא לחובתה.