עדותו זו של רילוב על-אודות היעדר כל ניסיון של התובעת בתכנון יקבים עולה בקנה אחד עם עדותו הראשית של שצברג באותו עניין. בלשונו: "משיחותיי עם התובעת היה ברור לי כי לתובעת אין כל ידע ביחס לתכנון יקב ו/או צרכיו של יקב לייצור יין. בנוסף לכך, למיטב ידיעתי, התובעת נסעה לאיטליה לצורך פגישה והתייעצות עם האדריכל האיטלקי, במימון הנתבעת [...]" [סע' 19 ל-נ/11]. עוד הדגיש שצברג שהתובעת לא ידעה דבר וחצי דבר על תכנון יקבים ואת כל ההנחיות לתכנון מכלול יצור היין ביקב העביר האדריכל האיטלקי [סע' 44 ל-נ/11].
(ג) רילוב נמנע מלאשר באורח פוזיטיבי שנעשה מעבר מהפרוגרמה שהוגשה על-ידי גרסו וכבר הייתה בנמצא לפרוגרמה שונה של מתכנן ישראלי, תוך זניחת האחת לטובת האחרת; תשובתו החלה במילים "אם היה מעבר כזה [...]" [עמ' 50 ש' 2-1]. מעבר לכך לא תמכה עדותו בגרסת התובעת כי התכנון האיטלקי לא נשא חן בעיני המזמין, חברת מקורה, באופן שהצדיק המרה של תכנון קיים בתכנון חדש, שונה מעיקרו. העדות שמסר רילוב בנקודה מהותית זו הייתה צרה, תחומה וממוקדת בהשוואה לגרסה של התובעת: "אני חושב שהיה איזשהו קטע עיצובי בגג היקב שזה לא מצא חן בעיננו, זה היה דווקא בגג במקום שלא רואים וזה היה בתוכניות של האיטלקי. זהו זה מה שאני זוכר. לשאלת בית המשפט כל המעורבות של גורם נוסף היתה בגלל עיצוב הגג אני משיב גם זה וחשבנו שצריך סיוע בקטע שהפרוגרמה הבסיסית של היקב נעשתה אך צריך גורם ישראלי שיתן את הגיבוי היומיומי. לשאלת בית המשפט מה זה גיבוי יומיומי אני משיב גיבוי של הפרויקט ולשאלת בית המשפט אם בתכנון או בביצוע אני משיב שגם וגם" [עמ' 50 ש' 9-1]. מעבר לרצונה של חברת מקורה לשנות אלמנט עיצובי נסתר בגג המבנה, ומעבר לצורך ללוות את הפרויקט על-ידי גורם ישראלי, לא זכר רילוב סיבה ספציפית נוספת שהצדיקה הסתייעות בתובעת [שם].
הצורך בליווי יומיומי לפרויקט הוסבר על-ידי רילוב בכך ש"כשבונים בנין כזה שהוא צריך לקבל החלטות שקשורות לעיצוב, שקשורות לפרקטיקה שקשורות לתפעול, שקשורות לדברים שהם במהות הבנייה [...]" [עמ' 50 ש' 14-13]. גם בכך יש כדי להשליך על אופי תפקידה וחלקה של התובעת בתכנון המבנה, שלא היה רחב וגורף כפי שביקשה לשכנע.
בהקשר זה נודעת חשיבות להוראה שנכללה בהסכם ההקמה שנחתם בין חברת מקורה לבין אמפורה ביום 8.7.2000, עוד בטרם נכנסה התובעת לתמונה. כך נאמר שם: "עבודות ההקמה תבוצענה בהתאם למפרטים הטכניים, המצורפים לחוזה זה כנספח 'ה' ולתכניות, המצורפות לחוזה זה כנספח 'ו'. התכניות המצורפות לחוזה זה כנספח 'ד' הינם תוכניות מוסכמות על שני הצדדים וכל שינוי בהן יערך בהסכמת שני הצדדים" [סע' 5.2 ב-ת/6]. משמע, עוד בטרם התקשרה חברה מקורה עם התובעת בהסכם התכנון כבר היו בנמצא תכניות למבנה היקב שנזכרו בהסכם ההקמה וזכו למעמד מחייב בתהליך ההקמה של מבנה היקב. לא רילוב ולא ביאר נחקרו על-ידי התובעת בעניין מהותי זה.