(ד) בהמשך עדותו בחקירה ראשית מטעם התובעת הטעים רילוב שפעילות התובעת לא ניתקה את הקשר בין הביצוע בפועל של מבנה היקב לבין התכנון האיטלקי: "אני טוען שהיה אלמנט בגג שפסלנו, אם אני לא טועה זה היה אלמנט של ענבים ואני זוכר שברגע שהתובעת נבחרה נוצר שיתוף פעולה בין האיטלקי לתובעת שהיה בעיקרו בקטע התפעולי פרוגרמתי של היקב כי זה לא בנין מגורים זה יקב, יקב צריך דברים ספציפיים כפי שכבר אמרתי. לשאלת בית המשפט אם אותם דברים ספציפיים היו בפרוגרמה של האיטלקי אני משיב שכן כמו מיקום המרתף וגודל המרתף, [...] גודל איזור הייצור זה הכול דברים שהם נגזרת של כמות הבקבוקים שמייצרים. אנו הגדרנו את היקב הזה כיקב של 100,000 בקבוקים ומזה נגזר דברים תכנוניים גודל שטח היצור, המרתף" [עמ' 50 ש' 25-18].
גם בעדותו בחקירה נגדית נדרש רילוב לקשר בין התכנון שסיפק האדריכל האיטלקי לבין תפקידו של אדריכל ישראלי; הוא אישר באורח חלקי וממוקד שתפקיד האדריכל הישראלי היה להוציא לפועל את התכניות של האדריכל האיטלקי, בזו הלשון: "הייתי אומר שבצד הפרוגרמתי של תפעול יקב, כן. לשאלת בית המשפט מה אני מגדיר כצד לא פרוגרמתי, אני מנסה להסביר זאת מהבוקר שבגלל שהתובעת לא התיימרה להבין ביקבים אז ביקב מעבר לדברים שקשורים לעיצוב יש צורך בתכנון פיזי מדוייק לפי צרכי היקב שהנגזרת ממנו זה גודל שטחי היצור, גודל המרתף, הצורה של התזרים שהעבודה הולכת לתוך העסק הזה ואת זה עשה המתכנן האיטלקי ואחרי זה רינה המשיכה, שוב אני לא זוכר את נוהל העבודה ביניהם, אבל היתה התייעצות ביניהם בענין זה וזה גם לא דברים שהתובעת התיימרה להבין בהם ולצורך זה היא גם נסעה לאיטליה. לשאלת בית המשפט מה התובעת כן עשתה את אותו ליווי ישראלי וייעוץ מה שאמרתי קודם אני משיב, שכן, היא עשתה עיצוב. לשאלת בית המשפט אני אומר שהיה צד פונקציונאלי ליקב שכלל את התכנון המקצועי שלו בתחום של היין, שבזה עסק האדריכל האיטלקי בשלב התכנון הראשוני והיה את הצד שכלל את העיצוב של המבנה שבזה עסקה התובעת והשילוב בין השניים יצר את התוכנית הסופית" [עמ' 61 ש' 25-14].
רילוב הדגיש שלתובעת לא ניתנה יד חופשית לשנות את התכנון האיטלקי: "אני יודע שבצד הפונקציונאלי היתה דרישה במיוחד של מוטי ביאר להיצמד לדרישות הפונקציונאליות של האדריכל האיטלקי מתוך הכרה והבנה של הצדדים שהתובעת אינה אדריכלית יקבים בצד הפונקציונאלי שלהם [...]" [עמ' 63 ש' 5-3]. בכך חיזק רילוב את עדותו הראשית של ביאר לפיה עמדה אמפורה על כך שלתובעת יוצגו תכניותיו והנחיותיו של האדריכל האיטלקי לגבי היקב [סע' 20 ל-נ/12]. הדברים אף מחזקים את מה שנאמר לעיל על-אודות היעדר ניסיון וידע של התובעת בתכנון יקבים – ידע וניסיון שהיו נחלתו של האדריכל האיטלקי.