(ג) גם חוות-דעתו של האדריכל מטעם הנתבעים, בנדק, נדרשה לשאלה אם ועד כמה היו פעולות שנמסרו לתובעת לפי הסכם התכנון שנכרת בינה לבין חברת מקורה פעולות שיוחדו בדין לאדריכל רשום. הבדיקה נעשתה על-סמך הגדרת סוג הפעולות שנטען כי בוצעו על-ידי התובעת בשים לב לתצהירה, לתכניות התובעת ולהסכם התכנון שביסוד התקשרותה עם חברת מקורה [עמ' 1 ל-נ/10]. על-בסיס זה קבע בנדק שביחס למבנה היקב ביצעה התובעת, כנחזה מטענותיה שלה, את הפעולות הבאות: תכנון מוקדם ותכנון סופי; הכנת תכניות עבודה ארכיטקטוניות; תאום התכנון הכולל של מערכות המבנה כגון חשמל, אינסטלציה וכד'; פיקוח עליון על הביצוע. בהתייחס לפעולות הללו קבע בנדק כי מדובר בפעולות מסוג הפעולות שיוחדו לאדריכל, זאת בהנחה שמבנה היקב אינו 'מבנה פשוט' [הנחה שהוכחה בחוו"ד גבריאל וכאמור לא נסתרה; נ/10 עמ' 2].
בעדותו אישר בנדק שעל הבקשה להיתר בניה למבנה היקב מופיעה חתימה של המהנדס מייזל כעורך ראשי וחתימתה של התובעת כעורכת משנה [עמ' 74 ש' 1]; בהקשר זה הוסיף בנדק וביאר: "[...] ככל הידוע לי לא קיים בחוק התכנון והבניה מושג של עורך משני. [...] ככל הידוע לי על בקשות להיתרי בניה יש עורך בקשה ראשי, אם החליטו למנות אחד כזה ועורכים נוספים. הם לא משניים. כולם חייבים להיות מהנדסים. אין מושג כזה של עורך משנה בחוק שאני מכיר" [עמ' 74 ש' 8-4]. כפי שיובהר בהמשך, אין מחלוקת על כך שמייזל חתם על הבקשה להיתר בניה במעמד עורך ראשי ואילו התובעת – כעורכת משנה, ולמעשה התובעת היא שנסמכה על הבחנה זו. נובע מכך שעדותו זו של בנדק עומדת בעינה בין אם נמסרה על-סמך הבקשה להיתר בניה כפי שהוגשה בפועל ובין על-סמך נוסח של הבקשה שאינו סופי [ת/10]. בנדק אישר שהיה ער לעובדה שהמהנדס מייזל היה אחראי לפן ההנדסי של מבנה היקב והטעים כי זה התפקיד של קונסטרוקטור [עמ' 74 ש' 27-26].
(ד) מחוות-הדעת ועדויותיהם של מומחי הנתבעים, המהנדס גבריאל והאדריכל בנדק, נובע שהתובעת חסרה את הכשירות המקצועית הנדרשת על-מנת לעסוק בתכנון אדריכלי של מבנה היקב. הדין אינו מתיר לתובעת לשלוח את ידה בתכנון כזה. כפי שיובהר בהמשך, נודעת לכך השלכה ישירה על זיהוי התכנון שבו עשויה התובעת לטעון לזכות.
- גרסת התובעת – בין 'תכנון' לבין 'עיצוב'
(א) התובעת תיארה את עיסוקה כמי ש'הולכת על ביצים': מחד גיסא, נמנעה מלהצהיר בפה מלא כי היא מבצעת עבודה השמורה בדין למי שהוא אדריכל מוסמך; מאידך גיסא לא אוותה לוותר על הצגת עצמה כמי שעוסקת הלכה למעשה בתכנון ועיצוב אדריכליים, באופן שחורג מעיצוב גרידא שאיננו תכנוני ואיננו אדריכלי. בלשונה: "אני בעלת משרד תכנון ועיצוב אדריכלי ועוסקת במתן שירותי עיצוב אדריכלי, יעוץ ארכיטקטוני, תכנון וקידום פרויקטים ומבנים" [סע' 3 ל-ת/4; ההדגשה הוספה]. ברוח זו העידה על עצמה שהיא בעלת ותק וניסיון רב בתכנון ועיצוב אדריכלי [שם, בסע' 4]. בהתייחס למבנה היקב הצהירה כי הציעה לחברת מקורה ביצוע של עבודת תכנון והתקשרה עימה בהסכם למתן שירותי תכנון [סע' 13-12 ל-ת/4]. התובעת אישרה שבמקביל להצעתה שלה הוגשו לחברת מקורה הצעות של שלושה אדריכלים, שלא התקבלו לבסוף [סע' 15 ל-ת/4].