גם לתוצרי פעולתה התייחסה התובעת בעדותה הראשית כשהיא מכוונת לפעולת תכנון מצד אחד, וכשהיא יוצרת טשטוש חוזר ונשנה בין 'תכנון' לבין 'עיצוב' מבלי להקפיד על הבחנה ראויה ומתבקשת ביניהם מצד שני. להלן כמה דוגמות מתוך תצהירה [ההדגשה הוספה]: "תכנון ועיצוב מבנה היקב כפי שתוכנן על ידי [...]" [סע' 20 ל-ת/4]; "[...] הנתבעים היו מעורבים בשלבי תכנון היקב על ידי ומודעים לעובדה שמבנה היקב תוכנן ועוצב על ידי" [סע' 52 ל-ת/4]; "[...] לא היה כל 'צוות' שעסק בתכנון הארכיטקטוני של מבנה היקב אלא אני לבדי עיצבתי את היקב" [סע' 53 ל-ת/4]. כך גם בהמשך: בסעיף 57 לתצהירה עמדה התובעת על ה'קרדיט' לו היא זכאית בגין עבודת העיצוב שביצעה; אלא שבהמשך ביקשה לעצמה מעמד וזכויות כמתכננת: "[...] במעשי הפרסומים הפוגעים גרמו הנתבעים לסיכול זכותי להתפרסם בתור מתכננת המבנה המרשים והמיוחד של היקב שהפך לשם דבר ופגעו קשות במוניטין שלי כבעלת ניסיון והצלחה בתכנון יקב"; ובהמשך: "[...] אני היא המתכננת והיוצרת של היקב" [סע' 59-58 ל-ת/4].
(ב) בעדות התובעת בחקירה נגדית ניכר היטב המאמץ שעשתה להלך על קו הגבול שבין פעולת תכנון אדריכלית לבין עיצוב גרידא, כל זאת מבלי שתאשר בפה מלא כי תרומתה לתכנון מבנה היקב לא חרגה – ומצד הדין אף לא הייתה עשויה לחרוג – מגדרי כשירותה המקצועית כמעצבת שאיננה אדריכלית, ומבלי שתודה בכך שהיא מבקשת לעצמה זכויות בתכנון אדריכלי שמצד הדין היא אינה רשאית לעסוק בו.
הלכה למעשה ביקשה התובעת לנכס לעצמה כל היבט של תכנון מבנה היקב באשר הוא, למעט זה שעניינו בפן ההנדסי והקונסטרוקטיבי שהיה באחריות מייזל [עמ' 24 ש' 30-21]. על כן הצהירה כי היא שתכננה את המבנה ואילו מייזל תכנן רק את הקונסטרוקציה שהתמצתה בשלד [עמ' 25 ש' 6-1]. אין אפוא תמיהה על כך שהתובעת לא ידעה להבחין בין טענה לגזל מוניטין בתחום התכנון האדריכלי לבין טענה לגזל מוניטין בתחום העיצוב; עדותה חסרה כל הבחנה בין האחד לשני [עמ' 30 ש' 9-1]. התובעת הצהירה בפה מלא שהיא אינה רואה הבדל בין אדריכלות לבין עיצוב; לשיטתה לא מדובר אלא במינוח לשוני שאין עמו הבדל ממשי [עמ' 30 ש' 15-11]. בתוך כך אישרה שהוראותיו של חוק המהנדסים אשר משליכות על יכולתה וכוחה לכנות את עצמה 'אדריכלית' אינן מוכרות לה [עמ' 22 ש' 7-5].
כפי שיובהר בהמשך, לא ניתן להסכין עם עירוב התחומים שנקטה התובעת, כמו גם עם טשטוש הגבול בין 'תכנון' לבין 'עיצוב' שאליו כיוונה. חוק המהנדסים ותקנות הרישוי אינם מאפשרים לתובעת לעסוק בפעולות תכנון מסויימות אשר הותרו בדין רק למי שעונים על הגדרת 'אדריכל רשוי' או 'מהנדס רשוי'. פשיטא שהתובעת אינה עשויה ליטול לעצמה 'קרדיט' בגין פעולות תכנון שעל-פי דין היא חסרה את הכשירות המקצועית לעסוק בהן.