בפתח הדיון יובהר שבמבנה היקב מספר קומות. לפי עדותה הראשית של התובעת, שלא נסתרה, המבנה כולל קומת מרתף, קומת קרקע, קומה א' ומעליה גגות [סע' 16 ל-ת/4; ר' תצלום מבנה היקב שצורף לחוו"ד סבר]. אשר למכלולים שעליהם נסב התכנון, הם כללו בנוסף ליקב עצמו – קרי, למערך יצור היין, גם אלמנטים נוספים שאינם קשורים במישרין לתהליך הייצור. ביטוי לכך ניתן גם בהסכם השימוש שנחתם בין אמפורה לחברת מקורה; לאמפורה הוענק בו רישיון שימוש יחודי במבנה היקב "[...] למטרת יקב, חדר טעימות, כנסים, אירועים, ואירוח, לרבות שימושים נלווים לקידום מטרות היקב ולרבות שימושים אישיים סבירים של בעלי המניות של אמפורה. [...]" [סע' 4.1 ל-ת/7]. הפעלתו של יקב במבנה ניצבה אפוא במרכז הרישיון שניתן לאמפורה; יחד עם זאת נלוו לשימוש העיקרי שימושים נלווים, רחבים יותר, שאף שהם אינם נטולי זיקה לקיומו של היקב ולפעילותו הרי שהם חורגים מפעילות יצור היין עצמה. דובר במכלול רחב יותר מיקב יצרני גרידא. נודעת לכך השלכה על טיבו ורכיביו של המבנה שנועד להיות מוקם על-פי הסכם ההקמה.
לפי עדות ביאר מכלול רכיבי המבנה באו לידי ביטוי בתכנון האיטלקי שכן היזמים שעמדו מאחורי הקמתה של אמפורה היו מעוניינים ביקב גדול ויפה שיענה על הצרכים שהגדירו, ואשר כללו בנוסף למערך יצור היין גם מרכז מבקרים וחדרי אירוח [עמ' 134 ש' 20-18, עמ' 141 ש' 15-9].
- חוות-דעת סבר מטעם התובעת
(א) חוות-דעתו של מומחה התובעת, האדריכל והמהנדס עפר סבר, עסקה בשאלה אם התכנון שבוצע על-ידי התובעת הוא תכנון עצמאי של מבנה היקב או פיתוח שהושפע ונגזר מתכנון האדריכל האיטלקי. בבסיס חוות-הדעת השוואה של התכניות הרלוונטיות, ניתוח התכנונים והערכה, כמו גם סיור במקום שנערך ביום 13.2.2009 [ת/3 בעמ' 1].
בהמשך מנה מומחה התובעת נקודות שונות בהן נבדל התכנון האיטלקי מן התכנון שעל-פיו הוקם מבנה היקב לפי פרמטרים של פרוגרמה, בינוי, רעיון תכנוני ודימוי רעיוני, מודל מסות, קוים מנחים, פנסטרציה, חומרי גמר, תכנון מפורט ושינויים ספציפיים. בחוו"ד סבר אין התיחסות מפורשת לשאלה בידי מי נעשה התכנון שבוצע בפועל; רק בפרק הסיכום ניתן ביטוי לכך שסבר קיבל מהתובעת קבצי תכניות עבודה – שלא צורפו לחוות-הדעת. לשיטתו השוואה בין התכניות הללו לבין המצב בשטח העלה כי מבנה היקב נבנה לפיהן [עמ' 7]. יש בכך שיוך עקיף של מה שסבר מכנה 'התכנון שבוצע' לתובעת.