לטעמו של מומחה התובעת, כדי לשלול הסתמכות של התכנון שאומץ על התכנון האיטלקי "צריך שיהיה שוני בצורה של המבנה שאפשר לתפוש אותו במבט ראשון. [...] גם בצורת הבניין, גם בצורת הבינוי, גם בצורת החללים, הנפחים, פרטי הבניין, כל זה מצטרף ביחד למכלול אחד שנקרא לו כרגע צורת הבניין" [עמ' 17 ש' 9-6].
על-יסוד נקודות השוני שאיתר בין התכנון האיטלקי למבנה היקב לבין התכנון שבוצע קבע סבר כך: "[...] למרות דמיון מסוים ברמה הפרוגרמטית, התכנון שבוצע הוא מקורי - לא מושפע ולא פיתוח ולא התאמה של התכנון האיטלקי. הקביעה מתבססת על ההבדלים שנמצאו בין שני התכנונים ובמיוחד על מקורות הדימוי שלהם (כפי שהם משתקפים בתכנון), הסדר השונה בארגון המרחבי של הפונקציות וכל מרכיבי התכנון האדריכלי - מרמת הבינוי ועד לפרטי הבניין. כיוון שהתכנון שבוצע הוא עקבי, מגובש, מדבר בשפה ברורה אחת, ניתן לזהות בו בקלות קו תכנוני עצמאי ואופייני, שאינו מופיע בתכנון האדריכלי האיטלקי" [ת/3 בעמ' 7]. אשר למקוריות התכנון, הביע סבר דעתו בזו הלשון: "בהערכה מקצועית אני מאשר שמדובר בתכנון בעל ערך אדריכלי רב, הן בשל השפה הקוהרנטית, הרכב המסות האורגני, ההתייחסות לסביבה הטבעית והתפקוד המקצועי. כמו כן בהקשר ההיסטורי התרבותי קיימת פרשנות אישית אינטליגנטית של מבני חווה כפרית" [שם].
(ב) סבר בחן שינויים בין התכנון האיטלקי לבין התכנון שבוצע וקבע שהם כוללים גם שינויים פרוגרמתיים ולא שינויים עיצוביים גרידא; היבטים פרוגרמתיים מבטאים את תכנון מערך הייצור ומכלול הייצור של היקב כאתר מקצועי-פונקציונלי שנועד להפקת יין וכל הנובע מכך בתכנון חלקי המבנה אשר משרתים את היקב. בלשונו של סבר: "בדרך כלל, פרוגרמה ליקב נגזרת מתהליכי היצור, היקפי היצור ורצונות המזמין. למרות זאת, בהשוואה בין התכניות ישנם גם הבדלים פרוגרמטיים. יתכן שמקורם ביוזמתה של המתכננת או בהנחיות המזמינים, אבל בכל מקרה הם מעידים על השוני בבסיס התכנון של היקב" [ת/3 עמ' 2].
בעדותו לפני הבהיר סבר שמה שכונה על-ידו 'הפרוגרמה' הוא רשימת הפרמטרים לתכנון ודרישות הלקוח באשר לפרטים שאמורים להיכלל בתכנון [עמ' 15 ש' 22-19]. לצרכי מתן חוות-הדעת לא קיבל סבר פרוגרמה כתובה אלא הסיק אותה מתוך התכניות שבדק [עמ' 15 ש' 12-10]. סבר אישר שבדרך כלל רצוי מאוד לקבל פרוגרמה כתובה לצרכי בדיקה מהסוג שערך. הוא לא ידע להשיב מדוע לא קיבל מהתובעת מסמך כזה, ולדבריו ביקש את מלוא התיעוד שהיה ברשותה [שם, ש' 18-13].