אין חולק על כך שבמעבר מהתכנון האיטלקי לתכנון הסופי שעל-פיו הוקם מבנה היקב היה צורך לשנות ולהקטין את השטח המבונה; התכנון האיטלקי התייחס לשטח בנוי כולל של 1135 מ"ר ואילו התכנון שבוצע הוגבל לשטח קטן יותר של 1000 מ"ר, לגביו ניתן היתר הבניה [חוו"ד סבר, סוף הטבלה בעמ' 2].
ברשימת השינויים הפרוגרמתיים שנמנו בחוו"ד סבר יש שינויים שהם בעלי אופי כמותי (בהם גודל המעבדה ביחס לגודלו של חדר הביקבוק, החלוקה הפנימית של שטחי האירוח לחדרים, איחוד חדר אוכל וחדר טעימות לחדר אוכל אחד גדול, הקטנת מרפסות בשטחי האירוח). לצדם צוינו שינויים בעלי אופי מהותי של הפחתת פרט קיים בתכנון האיטלקי (למשל חצר מוזיאון מוצגים, שטח אחסון לבקבוקי יין מובחר) או של הוספת פרט שלא היה קיים בתכנון האיטלקי ובוצע הלכה למעשה (למשל, חנות בכניסה למבנה).
(ג) בכל הקשור לצורת העמדתו של מבנה היקב במרחב ציין סבר שבתכנון שבוצע אופן ההעמדה וההפניה של המבנה ביחס לדרך הגישה אליו הפוך בהשוואה לתכנון האיטלקי [עמ' 3 ל-ת/3]. סבר לא בדק את מגבלות הרישוי בכל הקשור לגבולות המגרש ולקווי הבניין ואת השלכתן על העמדת המבנה [עמ' 15 ש' 27 - עמ' 16 ש' 1]. בעדותו לפני לא ידע לומר אם השינוי בהעמדת המבנה במרחב היה אילוץ תכנוני או פרי בחירה עיצובית. עוד אישר סבר כי התכנון שבוצע הוא שיקוף, מבחינת העמדת המבנה בשטח, ביחס לתכנון האיטלקי, כך שבפועל הוצב מבנה היקב בשטח תוך היפוך אופן העמדתו על-פי התכנון האיטלקי; אישורו של סבר לכך ניתן כשעומת עם הטענה כי בהנחת שקף שמבטא את תכנון התובעת לקומת הקרקע [שקף A/נ/1] על-גבי שקף שמציג את התכנון האיטלקי לאותה קומה [שקף B/נ/2] ניכר דמיון רב בין השניים [עמ' 18 ש' 14-11]. עם זאת עמד סבר על דעתו כי "[...] מבנה לא נמדד רק לפי תוכנית קרקע שלו אלא בכל המכלול של החתכים, החזיתות, הפרטים של המבנה לכן אי אפשר לדעתי להסיק שהמבנים או ששני התכנונים הם כ"כ דומים".
על כן גרס סבר שאף שקומת הקרקע בתכנון התובעת היא שיקוף של התכנון האיטלקי בכל הקשור לכיוון העמדתה, וחרף דמיון ביניהם בכמה פרמטרים (כאולם חביות היין ואולם היקב הראשי), אין דמיון בין התכניות בשאר מרכיבי התכנון בקומה זו (חלוקת פונקציות ופיזורן, מיקום המעלית, צורת המדרגות) [עמ' 18 ש' 24-21]. יש דמיון בעיקר ברוחב אולם הייצור הראשי, אך קיים שוני של חריגות בקו המבנה החיצוני בין שתי התכניות [עמ' 19 ש' 3-1, 12]. סבר נשאל אם הדמיון בין התכניות עשוי להיות מקרי ולא תולדה של הסתמכות המתכנן המאוחר יותר על זה שקדם לו; לשיטתו הדמיון במידות אולם הייצור הראשי של היקב – בו מצא את עיקר הדמיון בין התכניות, נובע ככל הנראה משיקולים פונקציונאליים של יצור יין (קוטר המיכלים, מעבר למלגזה וכו') [עמ' 19 ש' 10-6].