(א) מומחי הצדדים היו תמימי דעים בדבר חשיבותה של פרוגרמה בתכנון מבנה היקב, בדגש על תכנון אותו חלק של היקב שנועד למכלול הייצור, קרי לאגף בו ימוקמו ויפעלו פונקציות שהן בעלות תפקיד בקליטת ענבים, בהפקת היין ובאחסנתו. הקמת מבנה שיהא משכנו ואתר פעילותו של יקב אמפורה ניצבה ביסוד תכלית בנייתו של מבנה היקב – כמו גם ביסוד ההתקשרות עם האדריכל האיטלקי, ביסוד כריתתו של הסכם ההקמה בין חברת מקורה לבין אמפורה וביסוד הסכם התכנון בין חברת מקורה לבין התובעת. לא דובר כלל ועיקר בהקמת מבנה על דרך הסתם; המטרה המשותפת לחברת מקורה, במעמדה כבעלת מקרקעי מקורה, ולאמפורה – כמי שעתידה להפעיל את היקב במבנה כבת-רשות בו, הייתה להקים מבנה שתכליתו הראשונית והעיקרית לשמש כאכסניה ליקב יצרני. בהכללתן של פונקציות נוספות במבנה היקב כדוגמת אגף אירוח, מרכז מבקרים וכיוצא בהם לא היה כדי לפגוע בתכלית המבנה כאתר שיועד לפעילותו של יקב. גם בכך יש כדי להדגיש את החשיבות המרכזית שנודעה לפרוגרמה בגיבוש התכנון למבנה היקב.
ביאר גרס כי מכלול הייצור שמהווה את יקב אמפורה בתוך המבנה הכולל תופס כ-90% משטח המבנה בעוד שהפונקציות האחרות במבנה, מרכז המבקרים וחדרי האירוח, הם היתרה [עמ' 141 ש' 19-16]; מנגד הטעימה התובעת כי "[...] החלק של הייצור זה כ-20% וכל היתר כ-80%" [עמ' 28 ש' 15-12]. אלא שאין מדובר בעניין כמותי אלא בעניין שבמהות; תכליתו של המבנה הייתה בראש ובראשונה לשמש כאתר ליקב פעיל ויצרני. הפונקציות הנוספות במבנה לא תוכננו במנותק מקיומו של היקב אלא בהשראתו; כך באשר לקומת האירוח, כך באשר למרכז המבקרים וכך גם באשר למטבח ולחנות. על כן נודעת חשיבות מיוחדת לשאלה כיצד ועל-ידי מי תוכנן אגף הייצור – זה שכונה בראשית הדברים 'היקב', במובחן מ'מבנה היקב' שמכוון אל המבנה השלם שהוקם במקרקעי מקורה.
(ב) הראיות מצביעות על כך שהפרוגרמה הבסיסית לאגף יצור היין ולמכלולי הייצור שבו הייתה דבר מה שהתגבש בשיג ושיח שהתנהל בשלב ראשון בין האדריכל האיטלקי לבין שצברג – במעמדו כיינן אמפורה וכגורם המקצועי מטעמה שהתמצא בתהליך יצור היין, ובשלב שני בין התובעת לבין האדריכל האיטלקי. תהליך מורכב זה נבנה על הידע, הניסיון והמומחיות המיוחדים שהיו נחלתו של האדריכל האיטלקי בתחום תכנון היקבים – ידע וניסיון שהתובעת חסרה אותם כליל.
על התהליך האמור וחלקה של כל אחת מן הנפשות הפועלות בו עמד שצברג. בשלב ראשון עמד שצברג בקשר עם האדריכל האיטלקי בעת שהגיש לו פרוגרמה בנושא יצור יין ביקב, דרישות, כמויות ענבים, כמויות בקבוקים לייצור ועוד [עמ' 93 ש' 24-22]; הדבר נעשה טרם הגעתו של האדריכל האיטלקי לישראל [עמ' 94 ש' 1]. הפרוגרמה שעליה עמד שצברג בעדותו הועברה על-ידו לאדריכל האיטלקי; הוא לא זכר אם הדבר נעשה במייל, פקס' או על-פה אך עמד על כך שהעביר לאדריכל פרטים רלוונטיים במהלך שיחות שקיים איתו ובשים לב לשאלות ששאל האיטלקי באשר לדרישות המזמין טרם תכנון היקב [עמ' 94 ש' 14-2]. בתוך כך ובקשר עם הכנת התכנון האיטלקי דנו שצברג וגרסו בכל אותם נתונים בסיסיים שעל-יסודם הוכן התכנון האיטלקי ליקב: "[...] כמות ענבים נקלטת, כמות מיכלים נדרשת, גודל חדר חביות, גודל מחסן תוצרת גמורה, תרשים מבחינת תהליך הקבלה של הענבים וכדומה" [עדות שצברג, עמ' 99 ש' 24 - עמ' 100 ש' 5].