בשלב שני, לאחר שהתובעת נכנסה לתמונה, הציג לה שצברג הנחיות בקשר עם צרכיה של אמפורה שעניינם בתהליך יצור היין ביקב; דובר בהנחיות שקיבל שצברג מן האדריכל האיטלקי. עוד מסר שצברג לתובעת דרישות תכנוניות שלו בנוגע ליקב; כך למשל ביחס לקביעת גובה תקרת המרתף כדי שתתאים לאחסון חביות לבקבוקים וכך גם לשם תכנון המעבר ('קט-ווק') ביחס לגודלם של מיכלי התסיסה. משיחותיו של שצברג עם התובעת התחוור לו שאין לתובעת כל ידע ביחס לתכנון יקב או לצרכים הקשורים ביקב לייצור יין. התובעת לא ידעה דבר וחצי דבר על תכנון יקבים ואת כל ההנחיות לתכנון מכלול יצור היין ביקב העביר האדריכל האיטלקי [סע' 19 ו-44 ל-נ/11, עמ' 102 ש' 15-7; ר' גם עדות ביאר בסע' 33 ל-נ/12]. נסיעתה של התובעת אל האדריכל האיטלקי נועדה להבטיח שהנחיותיו כמומחה בתכנון יקבים תוטמענה בתהליך הקמתו של היקב, תהליך שנבצר מגרסו לפקח עליו 'בשלט רחוק' ממקום מושבו באיטליה [עמ' 113 ש' 19-15].
מומחה הנתבעים גרס שבכל הקשור לאגף יצור היין ומכלולי הייצור שבו התבססו תכניות התובעת באורח מהותי על התכנון האיטלקי עד כדי כך שהן מהוות כמעט-העתקה שלו. יש בעדות שצברג כדי לתמוך במסקנה זו מן ההיבט של תיאור תהליך העבודה שניצב ביסוד התכנון שנעשה לאגף הייצור. גם שצברג חיווה דעתו, לא במעמד של מומחה אלא במעמד של יינן אמפורה שהיה מעורב בגיבוש הפרוגרמה שביסוד תכנון היקב, כי התכנון האיטלקי הפנים את הדרישות שהוצגו לגרסו ומבנה היקב – קרי, מכלול יצור היין – נבנה בסופו של יום לפי תכניות האדריכל האיטלקי [עמ' 102 ש' 17-4].
(ג) רילוב, שמבחינת מעורבותו בתכנון ובהקמה של מבנה היקב נחשף גם לעבודתו של האדריכל האיטלקי וגם לעבודתה של התובעת, הדגיש כי הפרוגרמה ליקב גובשה, הוכנה והוצגה על-ידי גרסו עוד בטרם החלה מעורבותה של התובעת בפרויקט. בלשונו: "קדם לזה פרוגרמה של אדריכל איטלקי שהגיש לנו את התוכנית שלו שהיתה בעצם התוכנית האופראטיבית של היקב, זה אדריכל שהתמחה ביקבים אבל אני לא זוכר את התאריך וגם לא היה מכרז [...] זה לא הוגדר כמכרז" [עמ' 46 ש' 23-20]. לתובעת, בניגוד לגרסו, לא היה הידע הדרוש לשם תכנון פרוגרמה ליקב: "[...] גם בקטע של הבנה בנושא של יקב, צריך את הנושא של פונקציונאליות לדעת מה לעשות בתחום היקב והתובעת זה לא בדיוק התחום שלה [...]" [עמ' 47 ש' 11-7].
(ד) הפרוגרמה ליקב ולמבנה היקב שהוכנה בידי האדריכל האיטלקי הייתה בבחינת 'יש קיים' כאשר התקשרה חברת מקורה עם התובעת בהסכם התכנון; הפרוגרמה אף הוצגה לתובעת כדבר מה נתון שמבטא את צרכי המזמין בכל הקשור לתכנון היקב. כך תיאר זאת רילוב: "[...] הצגנו את הצרכים ואת הפרוגרמה של האדריכל האיטלקי, זה כבר היה על השולחן. אמרתי הפרוגרמה המבוקשת, ביקב יש פונקציות הכרחיות המרתף צריך להיות בגודל מסוים הכניסה אליו צריכה להיות ... כל הדברים האלה" [עמ' 49 ש' 4-1].