פסקי דין

(חד') 1641/06 תא (חד') 1641-06 רינה דוקטור נ' כרם אמפורה בע"מ - חלק 49

17 אוקטובר 2013
הדפסה

 

(ז)       עדותו של רילוב, כמוה כחוות-דעתו של מומחה התובעת וכעדות מומחה הנתבעים בחקירה נגדית, פתחה פתח לדיון בתרומתה העיצובית של התובעת למבנה היקב בצורתו הסופית. בהקשר זה סירב רילוב לזקוף לזכות התובעת את מלוא המרכיבים וההיבטים העיצוביים שביקשה היא לייחס לעצמה.

 

רילוב לא זכר מיהו שהיה אחראי להצעה שמבנה היקב יבנה מאבני המקום; לדבריו יתכן שדובר בהצעה שלו ולא של התובעת [עמ' 54 ש' 10-6]. המרת מבנה היקב המודרני שהוצע בתכנון האיטלקי במבנה מסורתי בעל גג רעפים כזה שהוקם בפועל נבעה מהחלטה של רילוב ולא מתכנון עצמאי של התובעת [עמ' 54 ש' 13-11]. רילוב לא זכר אם היפוך אופן הצבתו של המבנה כך כשמרכז המבקרים ימוקם בחזית נעשה על-ידי התובעת אך מסר שאם נעשה בפרט זה שינוי – הרי שהוא בוצע בידי התובעת [עמ' 54 ש' 19-16]. את בוסתן היקב עיצב מתכנן נוף ולא התובעת [שם, ש' 26-20]. בתוך כך ביאר רילוב כי בשום שלב לא תכננה התובעת את הבוסתן שנמצא מחוץ ליקב [עמ' 55 ש' 4-3]. לדבריו לא זכר שהתובעת ערכה תכנית גינון בקשר עם מבנה היקב; ככל שנעשה על-ידה תכנון כזה, הוא לא יצא אל הפועל [עמ' 55 ש' 26-23; עמ' 63 ש' 17-12]. נושא תכנון סילוק שפכים טופל על-ידי איש מקצוע ספציפי, לא על-ידי התובעת [עמ' 59 ש' 29-23].

 

יש לשים אל לב כי מדובר בעד של התובעת; פשיטא שהיא אינה עשויה לסמוך על עדותו באופן ברירני, לאמץ את אותם חלקים בעדותו שהם נוחים לה ולדחות אחרים. זאת ועוד, רילוב (וכך גם ביאר) ציין לא אחת, במענה לשאלה שנשאל, כי אינו זוכר פרט כזה או אחר שהוצע לו. לא מצאתי שיש בכך כדי לפגום באמינותה של העדות וללמד על ניסיון של העד לחמוק ממתן תשובה מלאה לשאלה שנשאל. משך הזמן הרב שחלף בין האירועים נשוא ההליך לבין מועד שמיעת העדויות נזקף בעיקרו לחובת התובעת: היא שבחרה להגיש את ההליך במרץ 2006, שעה שאחד הפרסומים שעליהם הלינה ראה אור כבר בשלהי שנת 2004 (על כך ידובר להלן בחלק ז'); היא שעיכבה את הבירור בהגשת בקשה לתיקון כתב-התביעה בשלהי שנת 2007; רצף שמיעת העדים נקטע תוך שמועדים שנקבעו לדיון ירדו לטמיון, אף זאת מטעמים הנעוצים בתובעת ובאופן הבאת העדויות על-ידה [ר' החלטה מיום 13.9.2010, עמ' 36-34 לפרוטוקול]. נוכח פער הזמנים הניכר בין האירועים שנדונו בהליך זה לבין מועד שמיעת העדים נתתי אמון ברילוב (וכך גם בביאר) כל אימת שטענו כי אין ביכולתם להשיב לשאלה שהופנתה אליהם לגופה מטעמים שבבגידת זיכרונם.

עמוד הקודם1...4849
50...85עמוד הבא