שינויים שהכניסה התובעת בתכנון האיטלקי ושביטויים בהקטנת המבנה והפונקציות שבו אינם עשויים להיחשב כתרומה עיצובית שהשיאה התובעת; מקורם בהכרח לצמצם את התכנון כפועל יוצא של הקטנת המבנה בשטח לא מבוטל של כ-135 מ"ר. ברי כי מלאכת ההתאמה לא התבטאה בגזירת חלק מן התכנון שנכלל בתכניות האדריכל האיטלקי, משל היה קטע מסרט שנותר על רצפת חדר העריכה. הקטנת המבנה חייבה יחד עם הצמצום הפיזי של שטחיו גם התאמה של העיצוב הפנימי והחיצוני לכך (למשל, על-ידי השמטת חלק מהחלונות). ניכר שתוך כדי התאמת המבנה לאילוצי התב"ע השקיעה התובעת מאמץ גם בהתאמה עיצובית של חזות המבנה, ולא רק 'גזרה וחתכה' מפה ומשם. דוגמה לכך מצויה בעדות בנדק בחקירה הנגדית על-אודות חלוקת החזית למקטעים ולחלונות. גם השמטה מלאה של רכיב זה או אחר שנכלל בתכנון האיטלקי אינה עשויה להיחשב כמבטאת תרומה עיצובית שהביאה עמה התובעת לתכנון הסופי (כגון ויתור על המוזיאון מחוץ למבנה היקב). הקטנה, צמצום והשמטה הן בדיוק אותן פעולות שהתובעת הוזמנה לבצע בהתייחס לתכנון האיטלקי, בגדרה של אותה 'אדפטציה' שנדרשה בשל כך שהתכנון האיטלקי לא היה סופי ולא הפנים לתוכו את דרישותיהן של הרשויות בישראל, הדין החל והתב"ע המאושרת.
מנגד, באותם רכיבים בהם הוגדלו חללים בתכנון התובעת בניגוד למגמת ההקטנה הכללית של מבנה היקב וחלקיו, או שונה מיקומה של פונקציה קיימת בהשוואה לתכנון האיטלקי באופן שהשיא את ערכו של התוצר הסופי שהתקבל, יש לזקוף לזכות התובעת את השינוי ואת הערך-המוסף העיצובי שנודע לו. דוגמה בולטת לכך היא שינוי מיקומה של מעבדת היינן. כך גם הגדלת חללים באגף המבקרים, בחדר הטעימות ובפינת האוכל; יצירת חיבור פונקציונלי בין שני אגפיו של המבנה, בחירה בחלוקה גיאומטרית שונה של אגף האירוח והעתקת מיקומה של חנות ממכר היין. אשר לשינויים אחרים כדוגמת החלפת מיקומי המיכלים באגף הייצור, אין לראות כיצד היה בהם כדי להשיא תרומה עיצובית לתכנון, ויש לראותם כשינויים טכניים גרידא.
ו. טענה לשלילת פרסום מן התובעת – חובת פרסום אקטיבית על הנתבעים?
- כללי
טענה מרכזית של התובעת הייתה כי הנתבעים גזלו ממנה את הזכות כי תכנון מבנה היקב ועיצובו יזקפו לזכותה. בכך, נטען, הפרו הנתבעים חובות שחבו לתובעת, עוולו כלפיה, פגעו בזכויותיה כבעלת זכויות היוצרים החומרית והמוסרית בתכנון, כרסמו בזכותה להתפרסם כמתכננת ומעצבת מבנה היקב וכפועל יוצא שללו ממנה את המוניטין הנלווים לכך. הטענה הופנתה לא רק נגד אמפורה אלא גם נגד ביאר ושצברג כבעלי-תפקיד בנתבעת ועושי דברה.