(ב) גם המתווה של חוזה לטובת צד שלישי אינו מתקיים בהסכם התכנון, ואין בו כדי לסייע לתובעת; לא בכדי נמנעה התובעת מלהעלות טענה שמכוונת לתחולת פרק ד' בחוק החוזים (חלק כללי) בענייננו. לפי תוכנו ומהותו אין הסכם התכנון שנכרת בין חברת מקורה לבין התובעת הסכם שהקנה זכות לאמפורה כמשמעות הדבר בסעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי). ההסכם נועד להוציא מן הכוח אל הפועל את התחייבותה של חברת מקורה לבצע את העבודות הדרושות להקמת מבנה היקב. הסכם התכנון היה עומד על מכונו והיה מחייב את הצדדים לו, אפילו בוטל מסיבה כלשהי הסכם ההקמה בין חברת מקורה לבין אמפורה. אין בהסכמים הללו דבר שקושר ביניהם או יוצר זיקה של תלות בין האחד לשני.
זאת ועוד, הסכם התכנון אינו מקים חובה חוזית של חברת מקורה לפרסם באיזו שהיא דרך את חלקה ותרומתה של התובעת בתהליך התכנון וההקמה של היקב. הסכם זה אינו עשוי לבסס איפה דרישה של התובעת כלפי הנתבעים לקדם באופן כלשהו את פרסומה, על-בסיס הטענה כי יש לראותם כאילו הם צד ישיר להסכם התכנון.
אין צורך לומר שהסכם הרישיון והסכם השיווק בין חברת מקורה לבין אמפורה בוודאי שאינם מקנים לתובעת זכות חוזית כלפי הנתבעים ואינם עשויים להוות מקור לחבות של הנתבעים או מי מהם הקשורה לפרסום חלקה של התובעת בתהליך התכנון של מבנה היקב.
אני דוחה אפוא את טענתה של התובעת כי הנתבעים נושאים כלפיה בחבות חוזית.
(ג) קביעה זו עומדת בעינה אפילו התחייבה אמפורה לסייע לבעלים – חברת מקורה – בקבלת היתרים, רישיונות ואישורים שידרשו על-פי דין לשם הקמת מבנה היקב. ודוק: ההתחיבות הראשונית לפעול ולעשות את כל הדרוש לשם השגת האישורים הללו הוטלה על חברת מקורה, בעוד שאמפורה לא נטלה על עצמה אלא התחיבות מסדר שני – לסייע כמיטב יכולתה לחברת מקורה בקבלת אותם אישורים נדרשים [השוו סע' 3.1, 3.3 ו- 4.2 ב-ת/6]. חלוקת התפקידים הבסיסית שעליה הושתת הסכם ההקמה ברורה וגלויה לעין: ההתחיבות לבצע את עבודות ההקמה של מבנה היקב הוטלה על חברת מקורה, מי שעתידה להיות בעלת המבנה; חלקה של אמפורה, לה הובטח מעמד של בת רשות במבנה שיוקם, התמצה בנשיאה בעלויות הכרוכות בעבודות ההקמה של המבנה [שם, בסע' 5 ו-6]. עלויות אלה, כפי שיובהר בהמשך, גולגלו על חברת מקורה במסגרת ההתחשבנות בינה לבין אמפורה אשר נסבה על תשלום דמי שימוש במבנה היקב.
נובע מכך שלחברת מקורה ניתן בהסכם ההקמה תפקיד של גורם מבצע ואילו לאמפורה – תפקיד של גורם מממן. בעדותו לפני חידד ביאר את חלוקת התפקידים בין שתי החברות: "[...] התקשרנו עם חוות מקורה בהסכם שבו חוות מקורה תבנה יקב על חשבונה ואנחנו נשכור את המקום לדורות, לא לדורות, לעשרים שנה. אנחנו לא רצינו להתעסק בכל הנושא של בניה, אישורים ובירוקרטיה וגיא רילוב שהוא הבעלים, התאים לו המודל למבנה ששיך לו והוא משכיר אותו לתקופות" [עמ' 117 ש' 9-3]. יש בכך כדי להרחיק את אמפורה מתפקיד פעיל, מעורב ויומיומי בתהליך התכנון וההקמה של מבנה היקב, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם טענות התובעת.