שצברג עמד על כך גם בעדותו לפני; לכל אורך עדותו הטעים כי כיינן אמפורה היה אחראי על יצור היין, לא נמנה על מנהלי החברה ולא נטל חלק בהחלטות ניהוליות [נ/11 בסע' 14, סע' 22, סע' 33]. עדותו לא נסתרה בחקירה נגדית, אף שאישר שהיה בעל מניות באמפורה [עמ' 94 ש' 24-19]. שצברג אישר שבתפקידו כיינן ראשי ביקב היה 'הפנים של היקב בכל הנדרש' ותיפקד כסמכות המקצועית שאליה פונים בשאלות מקצועיות בנושא יין [עמ' 95 ש' 29-28]. מדי פעם עסק בשיווק ובקידום מכירות של היקב [עמ' 95 ש' 30 - עמ' 96 ש' 1]. קידום המכירות לא נגע לנושאי מחיר אלא ל"הדרכות בנושא יין למלצרי יין במסעדות, טעימות כאלה ואחרות של היין לפורומים כאלה ואחרים, כל מה שקשור בנושא מקצועי של היין שאני אמון על התשובות שלהם" [עמ' 96 ש' 4-3, וכן שם בש' 8-5].
על-פי שצברג אמפורה לא התקשרה עם מפרסמים ואנשי יחסי ציבור ביחס למבנה היקב. ככל שהיו פניות של עיתונאים לאמפורה הן נעשו על רקע מקצועי בקשר עם היין שיוצר ביקב ושיווקו. במרבית המקרים תואמו מפגשים עיתונאיים באמצעותו ועמו, ביוזמת עיתונאים ולא ביוזמת אמפורה. במסגרת זו השיב שצברג מעת לעת על שאלות שנשאל בקשר עם היקב – אך זאת רק ביחס ליקב עצמו, לתהליכי יצור היין בו ולניסיונו שלו כיינן. הוא לא ערך סיורים ארכיטקטוניים ואינו סמכות בהקשר זה; התייחסותו ל'יקב' נסבה על מתקני יצור היין ואזכור שמו של האדריכל האיטלקי נעשה בקשר לתכנון היקב כמכלול יצור היין – ולא בהקשר הרחב יותר של תכנון מבנה היקב [סע' 22-21 ו-48 ל-נ/11; עמ' 106 ש' 18-15; עמ' 108 ש' 13-6].
(ד) נתתי אמון מלא בעדותו של שצברג לפיה הכתבה במעריב עסקה ביין וביקב כאתר יצור היין – ולא במבנה הארכיטקטוני בו שוכן היקב, וכי זיקתו של שצברג לדברים שפורסמו הייתה מוגבלת להיבט הראשון של היקב בלבד ובה בשעה נטולת כל נגיעה להקשר הרחב יותר של מבנה היקב. ראשית, הדברים עולים בקנה אחד עם תוכן הכתבה. שנית, הם תואמים את חלוקת התפקידים וחלוקת העבודה שהתקיימה בין אמפורה לבין חברת מקורה בכל הקשור לתכנון היקב והקמת מבנה היקב. לבסוף, עדותו של שצברג הייתה עקבית, בהירה ומשכנעת ומצאתיה ראויה לאמון כשהיא לעצמה. שצברג הדגיש כי בראיון שנערך עמו לקראת פרסום הכתבה לא התייחס למבנה היקב אלא ליקב במובן של מכלול יצור היין, כמו גם לעבודתו בייצור היין, ולא אמר דבר וחצי דבר על-אודות זהותו של מתכנן המבנה, להבדיל ממתכנן היקב. שמו של האדריכל האיטלקי הוזכר בקשר עם מכלול המתקנים המשמשים לייצור היין, אותם תכנן גרסו ולגביהם העביר גם בהמשך הנחיות – הן אותן הנחיות שמסר שצברג לתובעת על-פי בקשה של חברת מקורה. שצברג הדגיש שהוא כיינן וכך גם אמפורה אינם עוסקים בארכיטקטורה ובשיווק מבנים ואינם מתעניינים בכך, אף אינם בעליו של מבנה היקב [סע' 20, 24-23 ל-נ/11; עמ' 103 ש' 27-23; עמ' 104 ש' 5-3]. לדברי שצברג הוא עצמו חסר את המעמד והידע הדרושים כדי לקבוע אם מבנה היקב, מן ההיבט הארכיטקטוני שלו להבדיל מן ההיבט הפונקציונלי של פעילות היקב, תוכנן בידי התובעת ולא על-ידי האדריכל האיטלקי. לעומת זאת, ידע שאת היקב עצמו תכנן האדריכל האיטלקי, ולכך נתן ביטוי בדבריו [עמ' 104 ש' 8-6].