מתווספת לכך קביעתי לעיל כי חלקה של התובעת במלאכת התכנון לא היה ידוע ונהיר לנתבעים, אף לא היה צריך להיות ידוע להם, והם היו רשאים להניח כי תכנון היקב נעשה בידי האדריכל האיטלקי בעוד שתפקידה של התובעת היה להתאים את התכנון האיטלקי לדרישות הדין המקומי. עצם העובדה שרילוב, שהתראיין לצרכי הכנת הכתבה במעריב, לא מצא מקום לציין כי מבנה היקב תוכנן במעורבות של התובעת מעידה על אחד משני אלה: או שהכתבה לא עסקה במבנה כלל ועיקר, באופן שמספק תימוכין נוספים לעדות של שצברג על כך, או שאף לשיטתו של רילוב – שזיקתו למבנה קרובה והדוקה מזיקתה של אמפורה, היה חלקה של התובעת בתכנון המבנה שולי עד כדי כך שלא הצריך אזכור. התובעת, שלא מצאה מקום להפנות את טענותיה נגד חברת מקורה ורילוב, מנועה מלטעון אחרת.
- הפרסום בספר היקבים
(א) הפרסום בספר היקבים עוסק, כפי שתעדנה גם חלוקתו הפנימית לפסקות וכותרות המשנה שבו, בכמה היבטים של פעילות אמפורה: נדונו בו היקב, הכרם, היין ותפישת העולם של אמפורה בכל הקשור לייצור יין. אף פרסום זה, כמוהו ככתבה במעריב, עוסק במובהק ואף ביתר שאת ביין וייצור יין – ולא במבנה היקב על היבטיו הארכיטקטוניים [נספח 6 ל-ת/4]. אף בפרסום זה, כמו בכתבה במעריב, הטיפול של הכותב הוא פונקציונלי; לצד דיון ביין שמיוצר ביקב אמפורה הובאה בשוליו המלצה על בית הבד של חוות מקורה, בו מיוצר שמן זית שתואר במילים 'אורגני' ו'מעולה'. כפרסום כולו, כך גם הפסקה הפותחת שכותרתה 'על היקב' הוקדשה לייצור יין [פעולה שנזכרת במפורש בסוף השורה הרביעית בפסקה זו]. בשולי הפסקה הוקדש הדיבור לחדר החביות ולציוד הטכנולוגי שמשמש לייצור היין: "בחדר החביות ארבע קומות של חביות עץ שהגיעו מבורגונדי שבצרפת. סגנון החבית אלגנטי. פחות קלייה ויותר טעם עץ טבעי. הצוות המקצועי נבחר בקפידה כמו גם הציוד הטכנולוגי המתקדם לייצור היין". היקב כאתר לייצור יין הוא שניצב במוקד הדברים, ולא המבנה האדריכלי שבו הוא שוכן.
בגוף אותה פסקה צוין כך: "תכנון היקב נעשה ע"י אדריכל איטלקי מפיימונטה שבצפון איטליה שעיצב יקבים רבים בארצו. לצוות הצטרפה רינה דוקטור מקיסריה שהוסיפה נגיעה ישראלית לתכנון". הצגה זו של הדברים אינה בלתי נכונה ואינה חוטאת לאמת. ודאי כך משנמצא שהיקב כמכלולי יצור היין תוכנן בידי האדריכל האיטלקי ואילו התובעת, מעצבת שאיננה אדריכלית, הוסיפה נגיעה עיצובית למבנה היקב אך לא השיאה תרומה של ממש, ודאי לא תרומה ארכיטקטונית, לתכנון היקב במשמעותו כאתר יצור היין – הוא האתר שמאפייניו ותוצריו היו נושא לפרסום בספר היקבים. הדבר אף נובע מטיבה של האכסניה בה נמצא הפרסום: 'ספר היקבים', ולא 'ספר המבנים האדריכליים'. התובעת לא הציגה דוגמות אחרות מתוך ספר היקבים, מהן ניתן היה ללמוד כי בקשר ליקבים אחרים התמקד הדיון לא ביקב עצמו כאתר של יצור יין אלא במבנה האדריכלי שבו הוא מצוי, אגב אזכור שמו של כל גורם שהייתה לו נגיעה לתכנון ולעיצוב המבנה.