במצב דברים זה לא הוכחו כלל ועיקר כל אותן זכויות נטענות שבשמן פנתה התובעת אל הנתבעים; הימנעות הנתבעים ממעשה בעקבות פניות אלה אינה עשויה להוות 'אשרור' או 'הרשאה' לפגיעה בזכות של התובעת שאינה קיימת.
- בכל הקשור לתכנון מבנה היקב – להבדיל מהיקב עצמו (winery בלעז) שלגביו נסמך התכנון הסופי באורח מהותי על התכנון האיטלקי, הייתה המציאות לאשורה מורכבת מכפי שביקשה התובעת לצייר. בניגוד לטענתה, לא תוכנן המבנה על-ידה בלבד. אף נמצא כי היא עצמה הייתה מנועה מלספק תכנון אדריכלי למבנה היקב בהתחשב בהוראות הדין ובהיותה מי שאיננה אדריכלית מורשית. יש בכך כדי להשליך במישרין על טענת התובעת כי זכות היוצרים שלה נפגעה; היא אינה עשויה לטעון לזכות יוצרים, בין חומרית ובין מוסרית, בדבר-מה שהדין אינו מתיר לה ליצור.
מן הראיות שהובאו עלה כי התכנון והעיצוב הסופיים של מבנה היקב היה כרוך במלאכה של שלושה – האדריכל האיטלקי, מייזל בכשירותו כמהנדס מקומי והתובעת בכשירותה כמעצבת שאינה אדריכלית מורשית. מורכבות נוספת נבעה מכך שבפרויקט תכנון מבנה היקב והקמתו עסקו לא רק אנשי המקצוע ולא רק אמפורה אלא גם חברת מקורה ורילוב שפעל מטעמה. בעוד שהנתבעים עמדו בקשר עם האדריכל האיטלקי, הזמינו וקיבלו ממנו תכניות ופעלו אל-מולו לשם הגדרת צרכיה של אמפורה בכל הקשור לתכנון היקב ומכלולי יצור היין שבו הרי שעם התובעת לא התקשרה אמפורה אלא חברת מקורה באמצעות בני-הזוג רילוב. רילוב הוא שהיה דומיננטי בכל הקשור לעבודה אל-מול התובעת ולהקמת מבנה היקב, ולא הנתבעים שבשלב זה מילאו תפקיד משני שביטויו בשמירה על כך שתכנונו של האדריכל האיטלקי ליקב עצמו ישמר. התקיימה אפוא מורכבות שהיא מעבר לדיכוטומיה הפשוטה והחד-מימדית שאותה ביקשה התובעת לצייר בכתבי-הטענות וכך גם בתצהירה, כשהיא מפנה את מלוא טענותיה נגד הנתבעים לבדם ובה בשעה נמנעת מלצרף את חברת מקורה ואת רילוב כצד להליך.
(ג) מן הראיות שהובאו עלה כי מי שנגדו צריך היה להפנות אצבע מאשימה בכל הקשור לפגיעה הנטענת בזכויות התובעת הם חברת מקורה ונציגיה (אף שכפי שהובהר לעיל ויובהר להלן, לא הוכחו לא 'זכות' ולא 'פגיעה'). אף-על-פי-כן, וחרף תיקון התביעה כשנתיים לאחר יום הגשתה, לא הוספו אליה חברת מקורה ונציגיה כנתבעים נוספים. יש בכך כדי לקעקע את רצונה של התובעת להישמע בטענה כי "[...] העובדה שמבחינה פורמלית חברה אחרת – חברת מקורה – התקשרה עימי לא יכולה למלט את הנתבעים מאחריות בהפרת הזכויות שלי בעיצוב היקב ובהתעשרות על חשבוני" [סע' 44 ל-ת/4]. זאת ועוד, חברת מקורה – מכוח היותה בעלת הקרקע שבה הוקם המבנה ובעלת מבנה היקב עצמו – הייתה מועמדת טבעית לידע את הנתבעים על-אודות חלקה ותפקידה של התובעת בפרויקט. קבעתי כי תהליך כזה של ידוע לא התקיים, ואין לראות בהיותו של רילוב חבר בדירקטוריון אמפורה בסיס לייחוס ידיעה כזו לאמפורה או לבעלי-תפקיד בה. בכובעו הכפול של רילוב ודאי שהיה עליו להביא לידיעת אמפורה באופן ברור ומפורש את מטרת התקשרותה של חברת מקורה עם התובעת ואת טיבו וגדרו של התפקיד שיועד לתובעת בהוצאת התכנון האיטלקי מן הכוח אל הפועל. בעדותו של רילוב, שנשמעה מטעם התובעת, לא הונח בסיס לפעולה של רילוב בדרך זו, באופן שמונע יחוס ידיעה למי מהנתבעים במתווה של ידיעה קונסטרוקטיבית.