259. באשר לחברה הצרפתית, כפי שאמרנו וי.אס. לא צרפה לתצהיר חסון הסכם כלשהו אלא מסמך נושא כותרת: "deal memo", שוי.אס. כלל לא צד לו, אלא חברה בשם "intercontinental licensing ltd.". לא ברור ממסמך זה מהם הסכומים שאמורים להשתלם לוי.אס., ואף אין כל ביסוס לצפי המכירות של המוצרים שנטען על ידה. וי.אס. לא הביאה ראיות כלשהן להוכחת צפי המכירות של המוצרים, ואין די באמירה בעלמא של חסון בעניין זה כדי לבסס הנזקים הנטענים על ידה. רו"ח גילמן אמר בחקירתו כי אינו יודע היכן וי.אס. במסמך שצורף, וכמה כסף מגיע לה מתוך הסכום שננקב במסמך, ואין לו תשובה לכך שעל פי המסמך הסכום של ה- 7% מגיע לחברת intercontinental licensing (פרוט', עמ' 186, שו' 23-9).
וי.אס. אף לא צרפה מסמך כלשהו בעניין התקשרות עם החברה הצרפתית לגבי ארה"ב ולא הוכיחה קיומו של הסכם כלשהו לגבי אזור זה. רו"ח גילמן אישר בחקירתו כי בעניין חישוב הנזק בגין הפסד הכנסות מהחברה הצרפתית בארה"ב הוא התייחס למה שכתוב בכתב התביעה שכנגד והתבסס על הנתון הזה, ולא ראה את ההסכם (עמ' 173, שו' 8-3).
--- סוף עמוד 126 ---
260. גם לגבי ההסכם הנטען עם מקפירסון לא הוכיחה וי.אס. את הנזק הנטען על ידה. המסמכים שצרפה וי.אס. לתצהיר חסון בקשר לכך אינם הסכם אלא התכתבות שנראית ראשונית ביותר, במסגרתה נכתבה על ידי אמיר הצעה המתייחסת לקנדה ולאיטליה, כשהסכומים הנטענים על ידי וי.אס. לגבי ארה"ב כלל לא מופיעים בתכתובת שצורפה.
גם כאן אמר רו"ח גילמן בחקירתו כי הוא התבסס על כך שמנהל המכירות של וי.אס. אמר לו שהיה סיכום עם הזכיין לפיו ההכנסות המינימליות יהיו 150,000 דולר לתקופה של 3 שנים, והוא לא ראה הסכם לגבי מקפירסון (עמ' 173, שו' 24-9).
261. פגיעה במוניטין ובשם הטוב – בנוסף לפיצוי בגין אובדן הכנסה עקב ביטול הסכמים, תובעת וי.אס. גם פיצוי בגין פגיעה במוניטין שלה ובבשמה הטוב, בסכום של 500,000 ₪, אשר לטענתה נגרם לה כתוצאה מהמכתבים ומהפרסומים שנעשו על ידי הקרן.
הלכה היא, כי פגיעה במוניטין היא נזק ממוני שיש להוכיחו (ע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה, פ"ד נג(3) 433, 449-448 (1999)). וי.אס. לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי נגרם לה נזק בגין פגיעה במוניטין שלה.
במסגרת ראש נזק זה הפנתה וי.אס. למכתב ששלחו ב"כ הישראלים של הקרן לחברת ארמן תמרוקים (נספח 54 לתצהיר חסון) שתואר לעיל, ולהודעת דוא"ל שכתב סוכן של וי.אס. באיטליה בשם לורנצו ליואב חסון, כדוגמא לכך שהפרסומים של הקרן באתר האינטרנט שלה הרתיעו לקוח פוטנציאלי (ס' 255 בתצהיר חסון נ/12; ההודעה – נספח 55 לתצהיר).