ג. התובעות טוענות כי החברות הפרו את סעיפים 6 ו- 8 בפסק הדין, גם לאחר ההחלטה בבקשת הבזיון הראשונה, באופנים הבאים:
החברות עושות שימוש בכיתובים שהן מפרסמות יחד עם האיורים, באותיות בפונט גדול במאות אחוזים מגודל פונט 10 שהותר להן, גם כשהוא מוגדל פרופורציונאלית לציור כפי שנקבע בהחלטה בבקשת הבזיון הראשונה, והן הציגו את האיורים כאשר כותרת הייחוס מופיעה בגודל של האיור עצמו ואף בגודל גדול יותר מגודל האיור שבצידן;
החברות משתמשות בכותרת הייחוס בנפרד מהאיור, כך שכותרת הייחוס מופיעה ללא האיור והאיור מופיע ללא כותרת הייחוס;
החברות מבליטות את שם האמן ביחס לכותרת הייחוס;
החברות הגישו את שם היצירה לרישום כסימן מסחר אצל רשם סימני המסחר, ויש לראות בכך כוונה לעשות שימוש בכותרת הייחוס שלא לצרכי ייחוס אלא כסימן מסחר.
--- סוף עמוד 24 ---
התובעות טוענות כי השימוש בפונטים המוגדלים ביחס לאיורים ובשמו המוגדל של האמן מביא לשימוש בשם האמן כבסימן מסחר, תוך האפלה של כותרת הייחוס על האיור עצמו, כך שכותרת הייחוס משמשת לצרכי מיתוג, בניגוד מוחלט להוראות סעיפים 6 ו- 8 בפסק הדין.
התובעות טוענות עוד, כי נעשו הפרות בוטות של הסכם הפשרה במוצרים שנמכרו בחנויות המשביר ובוורלי ברחבי הארץ, ביניהם חולצות, חליפות, מכנסיים, עניבות, קולבים וכו', תוך הבלטה של שם האמן ושימוש בו כבמיתוג ברור, לרבות על גבי תווית המוצר, כפתורים, חותמות ועוד.
התובעות טוענות, כי הנתבעת 1 מפרה את ההסכם גם בכך שהיא מציגה לצדדים שלישיים באופן עקבי ומכוון כי היא רשאית להעניק זכויות בשם האמן, ובהתאם לכך הבינו צדדים שלישיים את מהות הזכויות והפרו את זכויות התובעות.
ד. החברות טוענות:
לגבי פונט כותרת הייחוס - השימוש שנעשה על ידי הנתבעת 1 בכותרת הייחוס והפרופורציות של כותרת הייחוס ביחס לאיורים הינו כפי שנקבע בהחלטה שניתנה בבקשת הבזיון הראשונה ובפסק דינו של בית המשפט העליון. פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה לא נקב בגודלו של איור ספציפי, והיה ברור היטב לתובעות כי החברות תוכלנה לעשות שימוש באיורים בכל גודל שתבחרנה, וכי כותרת הייחוס תוכל להשתנות בהתאמה, כל עוד הפרופורציה בין השניים אינה חורגת מהסביר.
לגבי השימוש בשם האמן או בכותרת הייחוס ללא היצירה - השימוש בשם האמן או בכותרת הייחוס ללא היצירה לא נעשה על ידי מי מהנתבעות. מדובר בשימוש שנעשה על ידי חברת בוורלי (הנתבעת 4), בניגוד להסכם עליו חתמה עם הנתבעת 1. ההסכם בוטל על ידי הנתבעת 1 והופסק מיידית שיווק המוצרים הנושאים את שם האמן או כותרת הייחוס ללא היצירה, כפי שמורה פסק הדין. הפרסום השני נעשה על ידי חברה גרמנית בשם VIP בדף האינטרנט שלה, וכשהדבר נודע לנתבעת 1 היא פנתה מיידית לחברה הגרמנית ודרשה ממנה כי לצד כותרת הייחוס יופיע איור מתוך היצירה כמתחייב על פי פסק הדין, וכך נעשה.