47. ההפרות הנטענות של סעיף 2 בפסק הדין על ידי זכיינים וסוכנים
--- סוף עמוד 46 ---
48. התובעות טוענות כי סוכנים ומקבלי רשיונות של החברות עשו שימוש באוסף של איורים שנלקחו מהיצירה תוך קיבוצם לכדי יצירה חדשה, בניגוד לסעיף 2 בהסכם הפשרה אשר אוסר לעשות שימוש בצירופים של ציורים בודדים מתוך היצירה (סע' 76-74 בתצהיר סבילאנו ת/1).
התובעות הפנו בעניין זה לאתרי האינטרנט של Carmella Johns (עמ' 995 בנספח 51 לתצהיר סבילאנו); Museum Masters (עמ' 890 בנספח 49); V.I.P. Entertainment (עמ' 894 בנספח 49); Danpex (עמ' 1000 בנספח 51); LMI (עמ' 891 בנספח 49); וכן למוצרים שיוצרו על ידי תודן (עמ' 411 בנספח 34).
49. החברות טוענות כי האיורים אליהם הפנו התובעות עומדים בפני עצמם ומופרדים האחד ממשנהו, בחלק מהמקרים כל אחד מהאיורים גם מתוחם במסגרת שיוצרת הפרדה ברורה בין האיורים, ולכן אין מדובר בהפרת הסכם הפשרה.
החברות טוענות עוד, כי אין רלוונטיות להפרות שבוצעו על ידי תודן שכן ההפרות לא אושרו על ידי מי מהנתבעות. זמן קצר לאחר שנודע לנתבעת 1 על קיומם של המוצרים וביטול ההסכם הצהיר מנהל תודן ליכט, כי כל המוצרים המפרים אינם נמכרים יותר ואין ברשותו מלאי כלשהו. חברת תודן העבירה את המוצרים לאישורה של הנתבעת 1 והיא ביצעה לגביהם תיקונים בהתאם להוראות פסק הדין, אולם התיקונים לא יושמו על ידי תודן, בניגוד להסכם בינה לבין הנתבעת 1 (סע' 106-104 בתצהיר חסון). (חסון הפנה לגרפיקות עם התיקונים של הנתבעת 1 לנספח 19 לתצהיר, אולם אלו צורפו כפי הנראה כנספח 16 לתצהירו).
50. הכרעה
25.1 Carmella Johns (עמ' 995 בנספח 51 לתצהיר סבילאנו) - בעמוד זה נראים שישה איורים שונים מתוך היצירה, בסדר שונה מזה שביצירה (3 שורות בהן מופיעים 2 איורים זה לצד זה), בניגוד להוראות סעיף 2 בהסכם הפשרה. אין כל הפרדה בין חמשת מששת האיורים ורק איור אחד מתוך השישה מוקף במסגרת אדומה המפרידה אותו מיתר האיורים. יודגש כי החשיבות של האיסור על קיבוץ איורים לכדי יצירה חדשה מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה שביצירה המקורית איחד דאלי שני איורים לאיור אחד (איורים 14 ו- 15), ולא את שאר האיורים.
25.2 Museum Masters (עמ' 890 בנספח 49) – לטענת החברות מדובר בסוכן LMI ולא Museum Masters (סע' 101 בתצהיר חסון), אולם אין בכך כדי לשנות בענייננו, שכן בכל מקרה מדובר בסוכן של החברות.