- טענת השיהוי
החובה, שלא להשתהות בפנייה לערכאות בבקשה לסעד זמני, נעוצה בעצם מהותו של הסעד. מבקש אשר השהה את בקשתו לסעד זמני אינו יוצא ידי חובה זו. בעצם השיהוי יש משום ראיה לסתור את טענתו שהצו חיוני ושהענקתו אינה סובלת דיחוי. ראו א. גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית , עמ 525.
מתכתובת מייל אשר נעשתה בין הצדדים, מיום 08/09/2008, בה נודע למבקש לראשונה לפי הכתוב, על העברת המניות והסכמי ההצבעה אשר נעשו בין המשיב 1 לבין המשיבים 2 ו-3, עברו כ - 3 שנים, בהן בחר המבקש שלא לפעול מבחינה משפטית כנגד התנהלות. (ראו נספח 4 לסיכומי המבקש). המבקש הסביר שיהוי זה, בטענה, שנוכח יחסי האימון ששררו בין המבקש לבין המשיב 1, לא טרח לעגן את ההסכם בעל פה, וטענתו הנוספת, שדבר לא נשתנה בפועל, על כן לא היתה כל סיבה לפנות לבית המשפט.
11.1 אינני מקבל הסברו זה של המבקש, שכן מתוכן תכתובת הצדדים ניתן ללמוד, שהצדדים חזו האפשרות בעתיד, שבה יתממש מצב הדברים אשר בו נתונה החברה כעת.והדבר היה בתחום הציפייה של המבקש. לכן היה על המבקש לבקש סעד מבית המשפט במועד בו גילה לדבריו לראשונה על ההסכם.
11.2 שיהוי כשלעצמו לא יביא, בכל הנסיבות, להשבת פני המבקש ריקם, אך בהעדר נימוקים כבדי משקל , יגרום לכך. ראו רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א יפו בע"מ נגד 1. אשרז עיבוד נתונים בע"מ 2. דטה מיכון בע"מ [פורסם בנבו] מיום 17/12/92.בענייננו לא הוצגו נימוקים כאלה ולפיכך דין הבקשה להידחות גם מחמת שיהוי.
- שיקולי מאזן הנוחות
12.1 כאמור, בצד בחינת סיכויי העתירה, על בית המשפט לבחון גם את
מאזן הנוחות. בעניין זה מתקיימת נוסחת קשר בין שני הרכיבים, כאשר עוצמתו של האחד משליכה על חולשתו של האחר.
על בית המשפט לבדוק את מידת הנזק העלול להיגרם לכל אחד מבעלי הדין, אם יינתן הצו או אם לא יינתן, ועליו להשוות את הנזקים זה לזה (ראו א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 523).
בעניינו, יש לבחון האם ישתנה לרעה מצב החברה או מצבם של המשיבים, במידה וטענות המבקש תתקבלנה.
כאמור, בהתאם לנסיבות המקרה, ובמידה וטענות המבקש תתקבלנה, ברי כי לסעד המניעה עלולות להיות תוצאות קשות מבחינת המשכיות קיומה של החברה, שהרי שבאין מוצא אלטרנטיבי אחר, החברה עלולה להיות חדלת פרעון.