לטענת המבקש גם צמחה לו ציפייה מוצדקת ולגיטימית לכך שמעמדו בחברה לא ישונה לרעה, וזאת על בסיס ההסכמה בדבר ניהול משותף מיום ייסוד החברה ועל יסוד הבטחת המשיב 1 כי עניין זה לא ישתנה עם העברת המניות למשיב 2 ו-3. ולראייה הסכמה זו מצאה ביטוייה בחלוף 5 השנים שעברו מאז.
10.6 המבקש ,בסעיף 28 לסיכומיו , מסכים, כי, לכאורה, לא פעלו המשיבים בניגוד להוראות התקנון . אולם לטענתו על פי ההלכה, הקיפוח יכול להתקיים גם כאשר בעלי מניות הרוב בחברה פועלים בדיוק על פי הכוחות המוקנים להם בתקנון.לטעמי, הסמכות לקבלת ההחלטות, בחברה נתונה- מכוח עיקרון שלטון הרוב -לרוב . יכולה אומנם להיווצר ציפייה מסוימת כאשר המדובר בחברה פרטית של בעלי מניות מעטים , כי הם יכהנו גם כדירקטורים וכמנהלים בחברה. אולם במצב דברים שבו לא ניתן לנהל את החברה באופן תקין ושני הצדדים לוויכוח משמשים כמנהלים, כפי שהוכח לכאורה בענייננו, הרי שלא יכולה להיות למבקש ציפייה שלא ינקטו ע"י הרוב מהלכים "שוברי שיוויון" . זאת כאשר חוסר ההסכמה מתעצם ומונע תפקוד תקין של החברה וכאשר אופן קבלת ההחלטות מתבצע בהתאם לחוק החברות ותקנון החברה. מכאן שהמשיב 1 הצליח ,ברמה הלכאורית , בנסיבות העניין להרים את הנטל המשני ולהדוף את טענת הקיפוח בהקשר זה .
- בנוסף, לטענת המבקש, הוא אכן נותר דירקטור בחברה, אולם חברותו בדירקטוריון, הינה כעלה תאנה בלבד. מהסיבה, שהמשיבים יחדיו יכולים לקבל כל החלטה ואילו למבקש אין כל דרך להשפיע על ההחלטות.כך,למשל, נתקבלה ההחלטה על הקצאת מניות החברה בסכום של 60,000 ₪. גם החלטה זו, הינה החלטה המקפחת את המבקש, לטענתו, הן בדרך קבלתה והן בשל השווי בו היא מתוכננת להתבצע.
- בית המשפט העליון קבע בעבר כי:
" זכותו של המיעוט שלא לעשות עסקה שלפי הבנתו אינה משתלמת, מבלי שיאבד עקב כך חלק מזכויותיו הרכושיות כתוצאה מירידת ערכן של המניות שברשותו. הקצאה שכזו תוצאתה היא בגדר "עושק מיעוט", ומשום כך מותרת רק אם היא נחוצה לטובת החברה. אחרת ימנע בית המשפט את הפעולה". ראו חוות דעתה של כב' השופטת בן פורת , ע"א 667/76 גליקמן נ' ברקאי פ"ד ל"ב(2), 281
10.10 המבקש טוען, כי לא נעשה בירור אובייקטיבי כלשהו על מנת לקבוע את שווין האמיתי של המניות. לטעמו, הקצאת המניות מוצעת במחיר נמוך מהשווי האמיתי של נכסי החברה. המשיב 1 בחקירתו בבית המשפט, אומר לפרוטוקול הדיון מיום 29/08/11, כי מחיר החברה נקבע בהתאם למוכנות לשלם עבורה ולא לפי הדרישה לתשלום. (עמ 14 לפרוטוקול שורות 1-2). בנוסף הוא מתאר בעמ' 12 לפרוטוקול בשורות 1-4, כי לפני כ-8 חודשים, כאשר היו בעיצומו של ההליך ונדרשו לכספים על מנת לממן את ההליך המשפטי, חתמו על מסמך, לפיו שויי מניה עומד על 1000 ₪, כלומר שווי החברה עומד על 200,000 ₪.מנגד, המבקש מטעמו לא הצליח להראות באופן שונה את שווי ערך החברה. אני סבור, כי נטל ההוכחה להוכיח את חוסר הגינות העסקה,ואת השווי האמיתי של המניות הינו על כתפי המבקש.ראו ע"א 132/81 ג'י.בי. טורס בע"מ נ' ג'ורג' עזאר חאייק, פ''ד לח(2) 425 , 438. משלא עשה כן, ברמה הלכאורית ונוכח מצבה הכלכלי הרעוע של החברה וחוסר היכולת לגייס הון פרטי, דין טענתו להידחות.