"מאחר ועורך הדין קיבל על עצמו לרשום את הדירה על שם כהן,ומאחר וקיומה של הערת אזהרה קודמת, שבוצעה על ידי עורך דין ממשרדו, היא מכשול מהותי השולל את אפשרות רישומה של הדירה על שם כהן, אין ספק שהחובה לבדוק את הרישום ואת המשמעות של הערת האזהרה ולהביא את העובדות לידיעת כהן, היא חובה אלמנטרית הנגזרת מחובת הנאמנות של עורך דין כלפי רוכש דירה אותה עליו להעביר על שמו, גם כשהרוכש איננו נחשב ללקוחו. חשיבות הבדיקה והבאת תוצאותיה והשלכותיה לידיעת כהן, היא במתן אפשרות לכהן לשקול אם לרכוש את הדירה בתנאים כאלה, תוך סיכון של הנחת כספה על 'קרן הצבי', דבר שיש להניח כי, כאדם סביר, לא היתה עושה".
בהתאם לכך, הוטלה על עורך הדין אחריות כלפי רוכש הדירה. בדומה לעובדות בפרשת יחיאל, גם בענייננו לא היה לעורך דין טויסטר המנוח כל קושי לדעת על הרישום הסותר בפנקסי המקרקעין - הרי הוא היה זה שביצע רישום זה בעצמו. בעת שבוצע רישום המשכנתא, היה צריך להיות לעורך דין טויסטר ז"ל ברור, כי רישום המשכנתא לטובת בנק המזרחי עלול למנוע מן המערערים את האפשרות לרשום משכנתא על נכס הבטוחה, רישום אשר עורך דין טויסטר ז"ל נטל על עצמו לבצע. בכך היה כדי לשלול מן המערערים את זכותם החוזית לבטוחה לביצוע חיוביה של החברה. במצב דברים זה, היה עורך דין טויסטר ז"ל חייב, למיצער, להודיע למערערים על רישום המשכנתא, כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם ולמנוע סיכול זכותם לבטוחה מן החברה. בהימנעו מעשות כן הפר את חובת הזהירות אשר חב למערערים.
.20המשיבים אינם חולקים על ניתוח נורמטיבי זה. טענתם מתמקדת במישור
העובדתי, ולפיה פעולתו של עורך דין אליעזר טויסטר ז"ל ברישום המשכנתא לטובת בנק המזרחי נעשתה על דעתם של המערערים. כזכור, המשיבים טוענים שהתגבשה הסכמה בין החברה לבין המערערים, בנוכחות עורך דין טויסטר ז"ל, לפיה אין למערערים זכות לקבל דירה שלישית; הצדדים יתחשבנו ביניהם לגבי ההפרש הכספי המגיע למי מהם ממשנהו; ובהסכמת המערערים, תרשם משכנתא לטובת אחר על נכס הבטוחה. אך גירסה זו, על כל חלקיה, לא הוכחה, כפי שנקבע לעיל.
.21בשולי סוגיה זו אעיר, כי גם אם המערערים לא היו לקוחות של עורכי הדין, היו מוטלות על עורכי הדין חובות מסויימות כלפיהם. הכלל הוא, ש - "יכול גם שתיווצר אחריות מושגית כלפי מי שאינו לקוחו של עורך הדין, הפונה בבקשת עצה או מידע אל עורך הדין" (ערעור אזרחי 751/89מוסהפור ואח' נ' שוחט ואח', פ"ד מו(4) 529, 535, מפי הנשיא מ' שמגר).