ב. הטעם השני אשר בגינו חבים עורכי הדין למערערים נוגע לפעולותיהם
של עורכי הדין בעת רישום המשכנתא לטובת בנק המזרחי על נכס הבטוחה, בשנת .1983נזכיר, כי עורכי הדין קיבלו על עצמם לשמש כשלוחיהם של המערערים להבטחת רישום המשכנתא, כפי שהותנה בתוספת לחוזה. עורכי הדין ידעו והבינו שהמערערים סומכים עליהם בעניין זה. במסגרת שליחות זו היה על עורכי הדין לגלות למערערים כל ידיעה הנוגעת לנושא השליחות (סעיף 8(1) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965). היה עליהם להימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובת המערערים וטובתו של אדם אחר (סעיף 8(5) לחוק השליחות).
באוגוסט 1983ביקשה החברה מעורך דין אליעזר טויסטר ז"ל לרשום משכנתא על נכס הבטוחה, לטובת בנק המזרחי. עורך דין טויסטר פעל לרישום משכנתא זו. פעולה זו עמדה בסתירה חזיתית לזכותם של המערערים לרישום משכנתא, או הערת אזהרה, על נכס הבטוחה, שכן היא מנעה באופן אפקטיבי כל יכולת לממש זכות זו של המערערים. אך עורך דין טויסטר ז"ל לא הודיע למערערים על דבר רישום המשכנתא. בכך, העמיד עצמו בניגוד עניינים ברור בין תפקידו כמייצגה של החברה בעת רישום המשכנתא לטובת בנק המזרחי, לבין מעמדו כשלוחם של המערערים לרישום משכנתא לטובתם כמותנה בתוספת לחוזה. לדעתי, לא יכול להיות ספק, למצער, שעורך דין א' טויסטר ז"ל הפר בעניין זה את חובת הזהירות אותה חב למערערים כעורך דין המייצג אותם לעניין רישום המשכנתא. חובתו הבסיסית במסגרת תפקידו כעורך דין היתה להימנע מרישום המשכנתא קודם שיבהיר למערערים את הסיכון לעניינם אם תרשם משכנתא על נכס הבטוחה לטובת אחר. ומכל מקום, היה עליו להימנע מליטול חלק בפעולה אשר יש בה פגיעה במערערים, ובחובתו כשלוח שלהם.
לעניין זה, ניתן למצוא קווי דמיון משמעותיים בין המקרה שבפנינו, לבין המקרה שנדון בקשות עירייה אחרות 1227/91יחיאל נ' כהן, פ"ד מח(3) .207באותה פרשה, נטל על עצמו עורך דין של קבלן לבצע רישום של עיסקת מכר דירה על שם רוכש דירה. רוכש הדירה לא היה לקוח של עורך הדין. במועד ההתקשרות החוזית בין הקבלן לבין רוכש הדירה, היתה רשומה על הדירה הערת אזהרה לטובת צד שלישי. הערה זו מנעה את רישום העיסקה בין הקבלן לבין הרוכש, אשר עורך הדין נטל על עצמו לבצע. עורך הדין לא בדק האם רשומה הערת אזהרה על הדירה. בית המשפט קבע, כי בכך הפר עורך הדין את חובת הזהירות אשר חב לרוכש הדירה, שכן לא הביא בפניו נתון בעל חשיבות רבה בהחלטה אם להתקשר בהסכם לרכישת הדירה. אומר בית המשפט, מפיה של חברתי השופטת שטרסברג-כהן (בעמוד 215):