אלא שלאחר תיקון התוכנית אין ספק בעיניי כי לא ניתן לקבל את פרשנותם של הנאשמים, המצוטטת לעיל, לפיה "השימושים המותרים לבידור ומסעדות ולהשכרת ציוד לפעילות נופש מאפשרים קיומם של אירועים המתקיימים גם ובמיוחד תחת כיפת השמיים". אכן, כפי שכבר כתבתי בהחלטתי בבקשה בטענת "אין להשיב לאשמה", השימושים המותרים לפי התוכנית לאחר תיקונה - ובוודאי לאור האופי המיוחד של מקרקעין אלו כחוף ים וכגן לאומי, כלומר כמשאב ציבורי - הינם שימושים שונים שנועדו לנוחות הציבור הרחב המבקר במקום, ואין הכוונה לשימוש המיועד לציבור מוגדר ומוגבל במתחם מגודר ונבדל מן הציבור הרחב.
על גישה עקרונית זו עמדה כבוד השופטת ד' ביניש (כתוארה אז) בע"א 1054,1069,1978/98 חוף הכרמל נופש ותיירות (1989) בע"מ נ' עמותת אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה ואח', פ"ד נו(3) 385 (2002), בעמ' 411-409:
מסעיף המטרות הנ"ל (סעיף 4) עולה כי שתי מגמות מרכזיות, השלובות זו בזו, עומדות ביסוד תמ"א 13 [תכנית המיתאר הארצית לחופים - א.ל.ע.]: האחת, שימור מרבי של חוף הים כמשאב טבעי על-ידי מניעת כל שימוש שאינו דורש קירבת חוף. המטרה השנייה: שימוש בחוף הים לייעודים ציבוריים ומניעת שימוש באזור החוף לשימושים פרטיים בלבד, כגון מגורים. ניתן ללמוד על מטרה זו מן השימושים המפורטים בסעיף שכולם שימושים ציבוריים. חלקם נוגעים למתן גישה ישירה לציבור הרחב למטרות רחצה, נופש, תיירות וכד', וחלקם נועדו לתועלת הציבור הרחב גם אם אין משמעותם מתן גישה ממשית לציבור זה, כגון השימוש בחוף לצורך הקמת נמלים...
ראוי להדגיש כי התכלית של שמירה על חופי הים לתועלת הציבור ולשימושו הינה נורמה משפטית מקובלת מימים ימימה. שורשיה נטועים במשפט הרומי העתיק, ונוסחו עוד בחוק היוסטיניאני שבו נקבע, כי:
"על פי המשפט הטבעי משותפים לכל אדם: האויר והמים הנוזלים, הים וביחד עמו גם חופי-הים".
...גישה זו הייתה מקובלת במשפט המקובל האנגלי ובמשפט האירופי בתקופות שונות. במשפט האמריקני המודרני התפתחה דוקטרינה דומה שכונתה דוקטרינת ה-Public Trust (נאמנות הציבור) שבמקורה נועדה להגן על הגישה של הציבור הרחב לנתיבים ימיים, אולם התרחבה עם השנים והעניקה הגנה בעלת היבט קנייני גם לזכות הגישה של הציבור הרחב לחופים.
...
הנה-כי-כן, שאלת שימור החופים והבטחת זכויות השימוש בהם לציבור הרחב העסיקה ומעסיקה לא מעט את המחוקקים ואת בתי-המשפט בשיטות המשפט השונות. אין לנו אלא להוסיף כי במציאות שלנו שאלת שימור החופים והגישה אליהם מקבלת משנה חשיבות נוכח הצורך לשמר את המעט שנותר מחופי ארצנו שהפכו במהירות למשאב נדיר המנוצל באופן מוגבר ולא תמיד לטובת כלל הציבור.