עוד ראו בהקשר זה את פסק-הדין בעת"מ (מחוזי-ת"א) 1772/08 מ.א. פלמחים כפר נופש נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז ואח' (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו] ניתן ביום 7.4.09), שאף הוא עניינו בתוכנית המתאר המפורטת ב.ר. 236 בחוף פלמחים.
כן ראו ההגדרה של "גן לאומי" בסעיף 1 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, כ"שטח המשמש או המיועד לשמש לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית, טבעית או נופית וכיוצא באלה..." [ההדגשה אינה במקור - א.ל.ע.]; ואת אחת ממטרות חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-1984, כשמירה על "הסביבה החופית והחול החופי לתועלת ולהנאת הציבור" [סעיף 1(2) לחוק זה, ההדגשה אינה במקור - א.ל.ע.].
יש לציין עוד כי על גישה זו עמד, למעשה, גם המומחה מטעם הנאשמים, האדריכל אבירם השמשוני, בחקירתו הנגדית:
ש. אם מדובר בארוע שהוא סגור, הארוע נעשה סגור בגדרות ואין אפשרות לצבור להכנס. עדיין אתה באותה דיעה?
ת. אתה מדבר על הגדרות כרגע.
ש. גם על הארוע, יש גדרות שסוגרות ארוע ואין אפשרות לצבור להכנס.
ת. כמו שנימסר לי...
ש. לא שנמסר לי. זאת השאלה.
ת. לא נראה לי שניתן לגדר את האזור. לא צריך להיות ארוע מגודר וסגור לצבור.
[עמ' 51 לפרוטוקול, שורות 20-14.]
ש. והעובדה שהמקום הזה סגור ואין בו כניסה לצבור?
ת. כבר נתתי תשובה לנושא הזה. גידור צריך היתר. אם אין היתר לגידור אז יש לו בעיה.
ש. מדברים על השימוש שבתוך הגידור.
ת. שאלת מפורשות בנושא הזה וכבר עניתי. אני לא שש שמונעים מהצבור להגיע לאזור שצריך להיות פתוח לצבור.
[עמ' 53 לפרוטוקול, שורות 27-23.]
לבסוף יצוין כי השימוש הקבוע בתוכנית שעניינו "בידור" אף הוא אינו מתייחס, לדעתי, לקיום אירועים פרטיים סגורים במקרקעין, אלא לאירועים הפתוחים לקהל הרחב, ואפילו אם אירועים אלה דורשים רכישת כרטיסים מוקדמת. כך הם פני הדברים גם ביחס ל"מסעדות", הפתוחות אף הן לקהל הרחב.
- בנסיבות אלה, ועל אף שתיקון התוכנית נעשה לאחר התקופה הרלוונטית לכתב-האישום, אני סבורה כי ניתן להרשיע את הנאשמים בעבירה זו מכוח סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), הקובע כידוע כי "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". זאת, הואיל ועבירת השימוש במקרקעין ללא היתר הינה עבירה נמשכת (ראו למשל רע"פ 8986/06 סוזה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו] ניתן ביום 18.2.07), אשר הנאשמים הודו, כאמור, בפה מלא בהמשך ביצועה גם לאחר תיקון התוכנית וניתנה להם ההזדמנות המלאה להתגונן בעניינה במהלך משפט זה.
בהקשר זה ייאמר עוד כי, כפי שנפסק לא אחת, לתנאי בדבר קיומה של הזדמנות סבירה להתגונן בסעיף 184 הנ"ל שני פנים. האחד, פן טכני-דיוני שעניינו ביכולתו של הנאשם לחקור עדים ולהביא ראיות המבססות את הגנתו. הפן השני, עניינו בשאלה אם ניתנה לנאשם האפשרות לפתח קו הגנה נגד אישום שאינו מופיע בכתב-האישום אך עולה מתוך העובדות שהוכחו במשפט. ראו, למשל, ע"פ 4533,4623/07 אזרי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו] ניתן ביום 31.10.07), בפיסקה 12 לפסק-הדין.