בהסכמת ב"כ המבקשת ולמען הסר ספק אני מורה, כי צו ההפסקה השיפוטי אשר ניתן כנגד המבקשים 1-4 [הנאשמים 4-1 - א.ל.ע.] ביום 29.6.04 חל על שימוש חורג ללא היתר במקרקעין נשוא הבקשה וזאת בלבד.
- אין מחלוקת בין הצדדים, כמתואר לעיל בהרחבה, כי הנאשמים לא מילאו אחר הוראות צו זה והמשיכו לעשות שימוש במקרקעין לקיום האירועים. מכאן האישום השלישי, שעניינו, כאמור, עבירה של אי-קיום צו הפסקה שיפוטי על-פי סעיף 240 לחוק.
- טענת ההגנה של הנאשמים בנוגע לאישום זה זהה לטענת ההגנה שלהם בנוגע לאישום השני, היינו כי השימוש שעשו במקרקעין לא היה שימוש חורג ולא נדרש לו היתר ולפיכך ממילא הם לא הפרו את הצו השיפוטי. בנוסף לכך טען הנאשם 5, באופן ספציפי, כי הצו כלל לא הופנה כלפיו ובשל כך לא ניתן להרשיעו בעבירה זו.
- למותר לציין כי לאור המסקנה שאליה הגעתי בנוגע לאישום השני, הרי שיש לדחות את טענת ההגנה של הנאשמים גם בנוגע לאישום השלישי. הואיל ופסקתי, כאמור, כי השימוש שנעשה על-ידי הנאשמים במקרקעין היה טעון היתר, הרי שאין מנוס מן הקביעה כי צו ההפסקה השיפוטי הופר על ידם.
- אשר לנאשם 5, הרי שאין מחלוקת כי גם-ים הייתה בבעלותו (ביחד עם הנאשם 4), כי הוא שימש בה כמנהל וכי היה מעורב באופן פעיל בקיום האירועים במקרקעין. בנוסף לכך, הנאשם 5 העיד באופן מפורש כי ידע על דבר קיומו של צו ההפסקה השיפוטי ובחר באופן מודע שלא לקיים אותו:
ש. אתה ידעת על קיומו של צו הפסקה שיפוטי שהוצא? מראה לך את הצו.
ת. ידעתי על קיומו.
ש. עדיין למרות שידעת התנהלו ארועים גם אחרי.
ת. החברה שהפעילה את הארועים היתה גם ים ומעיין שלו [הנאשם 5 - א.ל.ע.]. לא צוות 3. הצו לא הוצא נגד גם ים.
[עמ' 83 לפרוטוקול, שורות 18-15.]
הסתפקתי ברשיון העסק שזה המהות המרכזית פה. אני בתור בעל עסק צריך לקבל רשיון להפעיל את העסק, ברגע שאני מקבל אותו אני מסתפק. הרשיון עסק התקבל אחרי צו מנהלי. לגבי הצו השפוטי היתה החלטה שהצו הוא אך ורק על השימוש החורג, לפי מה שיועציי המשפטיים ייעצו לי ואמרו לי שהפעילות שלי אינה צריכה פעילות של שימוש חורג מה גם שהיה לי רשיון עסק.
[עמ' 80 לפרוטוקול, שורות 23-20.]
בנסיבות אלה, הואיל וצו ההפסקה השיפוטי הופנה, כאמור, לכל "מי שעובד בשרותם [של הנאשמים] ו/או מטעמם, ועל כל האחראים המפורטים בסעיף 208 לחוק", הרי שאין ספק כי צו זה הופנה גם כלפי הנאשם 5 וכי הלה החליט בכל זאת להפר אותו. לפיכך אינני רואה בעובדה הפורמאלית כי שמו של הנאשם 5 לא הופיע על גבי צו ההפסקה השיפוטי כסיבה לזכותו מאישום זה.