בנסיבות אלה, אין ספק בעיניי כי צוות 3 הינה אחד הגורמים המנויים בסעיף 208(א) לחוק, שאותם ניתן להאשים בביצוע עבירות לפי החוק, ובפרט מכוח הזיקה שלה להיתר הבנייה והשימוש (היינו "מי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר כאמור מכוח חוק זה או תקנה על פיו" (סעיף 208(א)(2) לחוק)) ומכוח הזיקה הקניינית שלה למקרקעין (היינו "מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה" (סעיף 208(א)(4) לחוק)). לעניין הזיקה הקניינית ראו גם ע"פ (מחוזי-חיפה) 1471/04 מנסור נ' מדינת ישראל/הועדה לתכנון ובניה (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו] ניתן ביום 30.12.04), שם נפסק במפורש כי "מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין" הינו, בין היתר, גם בעל ייפוי-הכוח לפעול מבעל החלקה.
- מסקנה זו מתחזקת גם לאור הוראת סעיפים 16-15 להסכם הזיכיון, הקובעים במפורש כי:
- המפעיל [צוות 3 - א.ל.ע.] מתחייב למלא בעצמו וכן על ידי עובדיו, שליחיו והבאים מכוחו או מטעמו בקפדנות את הוראת כל דין בכל הנוגע לביצוע הסכם זה, כולל קבלת כל הרשיונות וההיתרים הדרושים לפי כל דין...
למען הסר ספק, שום דבר מן האמור בהסכם זה לא יתפרש כמתן אישור ו/או היתר ו/או רשיון להפעיל מטעם המועצה על פי סמכויותיה, כרשות רישוי. המפעיל מתחייב להשיג בעצמו ועל חשבונו את כל הרשיונות ו/או ההיתרים ו/או האישורים הדרושים על פי כל דין לניהול המזנונים ואחזקתם.
- המפעיל מתחייב לא למסור ו/או להעביר את זכויותיו על פי הסכם זה, כולן או חלקן, לכל אדם אחר, וכן לא להרשות לאחר להשתמש במזנונים או בחלק מהם. כמו כן, המפעיל מתחייב לא לשתף אחר בהחזקת המזנונים, או בשימוש בהם או בהנאה מהם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, מבלי לקבל את הסכמת המועצה לכך מראש ובכתב.
בהתאם לכך, סעיף 5 להסכם בין צוות 3 לבין גם-ים (נ/2) הדגיש אף הוא במפורש כי:
הצדדים מצהירים ומבהירים בזאת כי אין בהסכם זה משום המחאת ו/או העברת זכויותיה של צוות 3 לפי הסכם ההפעלה [הסכם הזיכיון - א.ל.ע.].
- לסיכום, אף אם בפועל העבירה צוות 3 את זכויותיה לגם-ים (וזאת, לכאורה, בניגוד לאמור בסעיף 5 להסכם בין שתי החברות), הרי שמבחינת החוק - כמו גם מבחינתם של בעלי הזכויות במקרקעין והרשויות השונות - צוות 3 ומנהליה נותרו אחראים למתרחש במקרקעין.
בהקשר זה יצוין עוד, כי הנאשם 2 עצמו הודה בעדותו כי פניות פורמאליות לרשויות השונות נעשו בתקופה הרלוונטית לכתב-האישום בשמה של צוות 3, על גבי נייר המכתבים שלה ובחתימתו שלו עצמו (ראו, למשל, ת/11, נ/18). הנאשם 2 טען אמנם כי הדבר נעשה הואיל וצוות 3 הייתה "החזית מול המועצה", "אני רק הייתי הגוף שפנה בשמם [של גם-ים - א.ל.ע.] למועצה" (עמ' 59 לפרוטוקול), וכי פניות פורמאליות אלו לא שיקפו פעילות אמיתית כלשהי של צוות 3 במקרקעין. ברם, אני סבורה כי יש להתבונן אחרת על הדברים, קרי, העובדה כי צוות 3 הייתה מודעת לכך כי לא ניתן לדון מול הרשויות השונות בנושא המקרקעין ללא מעורבותה - ולו הפורמאלית בלבד - ממחישה היטב כי לצוות 3 היה ברור באותה תקופה כי אחריותה למתרחש במקרקעין לא הוסרה בעקבות ההסכם עם גם-ים (נ/2).
- ברם, בקביעה זו, לפיה צוות 3 היוותה את אחד הגורמים המנויים בסעיף 208(א) לחוק, אין די, כמובן, שכן סעיף 208(ב) לחוק ממשיך וקובע כדלקמן:
נאשם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (א) בעבירה לפי סעיף 204 תהא זו הגנה טובה אם יוכיח שניים אלה: