לגבי רכישת נדל"ן יחד, המשיב טוען כי לא הוגשו מסמכים מקוריים בנוגע לרכישה והגרסאות לגבי הרכישה השתנו. נטען כי רכישת נכס נדל"ן משותף לא בהכרח מוכיחה קשר זוגי, במיוחד כאשר מטרת הרכישה נותרה עלומה.
- בדיון לפניי ביום 22.10.2025 חזרו הצדדים על טענותיהם. אחותו של המערער, שהתייצבה לדיון, סיפרה אודות הקשר בין המערערים, שנשואים מזה 13 שנה ודבקים זה בזה, בחולי ובשמחה. לדבריה, הם "לא רואים אחד בלי השני" ואם המערערת תאלץ לצאת מישראל המערער יצטרך לצאת איתה, מחיר שהמשפחה אינה מוכנה להשלים עימו.
בתום הדיון הועלתה בפני המשיב הצעה של בית המשפט, לפיה המערערים יציגו בפני הרשות ראיות של גורמים חיצוניים, שיכולים להעיד על כנות הקשר, ואלה ייבחנו על ידי הרשות.
- לאחר בחינת ההצעה הודיע המשיב (ביום 25.11.2025) כי הוחלט שלא להסכים למתווה שהוצע. הוסבר כי עניינם של המערערים הובא בפני נציגי המשיב החל משנת 2013 מספר פעמים, למערערים נערכו מספר ראיונות מעמיקים ועניינם הובא בפני ערכאות שיפוטיות חמש פעמים. בכל אותן פעמים, נציגי הרשות לא הצליחו להתרשם מכנות הקשר הזוגי והמערערים לא הצליחו להרים את הנטל הנדרש מהם.
דיון והכרעה
- לאחר שבחנתי בעיון את מכלול המסמכים שהציגו הצדדים וההחלטות שניתנו בעניין המערערים, ושקלתי בכובד ראש את הטענות שהועלו לפניי, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור, שכן הקביעה בדבר חוסר כנות של קשר הנישואין חורגת במקרה דנן ממתחם הסבירות.
- רכישת אזרחות ישראלית לבן זוג הנשוי לאזרח ישראלי מוסדרת בסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. הוראת החוק קובעת כי "בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי... יכול השני לקבל אזרחות על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)". תכלית החוק היא לאפשר לאזרח ישראלי לקשור את גורלו בנישואין עם אזרח זר כרצונו, מבלי שהדבר יהיה כרוך בבחירה בין בן הזוג והקמת משפחה לבין מגורים בישראל (עע"מ 5983/16 פלוני נ' משרד הפנים (ניתן ביום 10.5.2018).
החוק מקל על הליך ההתאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי, אך אינו מעניק לו אזרחות אוטומטית מכוח הנישואין, כדי למנוע ניצול לרעה של התאזרחות מטעמים אופורטוניסטיים, והדבר נתון לשיקול דעתו של שר הפנים (בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113; בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289). יישום החוק מוסדר בנוהל של שר הפנים לבחינת בקשה להתאזרחות מכוח נישואין - "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (נוהל מס' 5.2.2008). הנוהל קובע הליך מדורג של מספר שנים, במהלכו נבחנים כנות הקשר, מרכז חיים בישראל והעדר מניעה ביטחונית ופלילית. הבחינה כוללת גם ראיון אישי בדבר כנות הקשר בין בני הזוג.