נטען כי הן מעדותם של הנאשמים 2-3 והן מעדותו של מוחמד, עלה כי הקשר בין הצדדים הינו קשר משפחתי רחוק, ונוצר ביניהם קשר עסקי שכן, מוחמד ומרוואן, אחיו הגדול של נאשם 2 עסקו יחד בסחר בסמים ולאחר שהאחרון נדקר למוות, נולד כאמור קשר עסקי בין מוחמד לבין נאשם 2, הא ותו לא.
ב"כ הנאשמים טענו כי בעדותו הראשונה של מוחמד בבימ"ש ביום 22.10.20, סירב מוחמד להשיב לשאלות המאשימה, שביקשה להכריז עליו כעד עוין, ולהגיש את כל אמרותיו מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות. בית המשפט קיבל הבקשה והכריז על מוחמד כעד עוין. לטענת ב"כ הנאשמים, בחקירתו הנגדית, מוחמד אישר את "גרסת הסמים", וסיפר כי הוא היה הגורם המרכזי בתוכנית הסמים ויתר המעורבים לא היו "מעודכנים" בתוכנית לפרטי פרטיים.
לטענת הסנגורים, אין לתת משקל לאמרות החוץ של העד מוחמד ויש להעדיף את עדותו בבית המשפט, גם אם היא מלווה בפגמים מסוימים, מדובר לטענתם בגרסה שנמסרה על ידו כאשר הוסר מעליו החשש שעמד בפניו - הרשעתו במשפטו שלו, והיא גרסתו האמיתית לאירועים.
הסנגורים טענו כי בהתנהלות המאשימה בניסיונה להניא את מוחמד מלהעיד, ואישורה כי נמסר למוחמד שההגנה בתיק זה תנסה "להפיל" עליו את הרצח, יש טעם לפגם ויש ליתן לעובדה זו משקל בהכרעת הדין שכן ברור שבעקבות אמירה זו מוחמד לא רצה לשתף פעולה בעדותו.
ההגנה טענה כי אין מחלוקת על כך שהתקיימה קשירת קשר, אולם לטענתם הקשר שנקשר היה לצורך גניבת הסמים ואין ראיות לכך שלנאשמים קשר לאירוע הרצח. ב"כ הנאשמים 2-3 טענו כי לנאשמים 2-3 לא היה כל אינטרס לסייע למוחמד לרצוח המנוח, בפרט לאחר שהוצג לבית המשפט אירוע דומה ואף חמור, שקשור בקשר הדוק עם אחיו של הנאשם 2 - מרוואן שנרצח, בו בחרו בני משפחת הנאשם 2 שלא לצאת ולפגוע ברוצחיו של מרוואן. לטענת ב"כ הנאשמים 2,3 נאשם 2 חשש לשלומו ולשלום משפחתו, בשל "עבריינים בעלי שם" ממשפחתו של מוחמד, לכן, באין ברירה שתק או שיקר בחדר החקירות.
עוד נטען כי מחקירתו של נאשם 2, עלה כי נאשם 2 ניסה לכוון את החוקר זיתון ולשתף אותו, במסגרת המגבלות שבהן הוא היה נתון, כי נכח איתו אדם נוסף שלכאורה עשה משהו בלא ידיעתו ו- "זימבר אותו" כדבריו.
ההגנה טענה כי על פי דברי הנאשם 2 בעדותו בבית המשפט, הוא לא היה מגיע עם האיתוראן והנייד שלו ועם נעלי בית לאירוע הרצח.
ביחס לנאשם 3, טענו ב"כ הנאשמים 2,3 כי הוא אינו חלק מקשירת הקשר. נטען כי נאשם 3 לא נסע יחד עם מוחמד לשטחים לאסוף את הרכב, וכי נאשם 2 אישר כי ביקש מהנאשם 3 באותו היום להגיע איתו לבצע את עסקת הסמים, והוא הגיע עם הטלפון הנייד שלו למקום. נטען כי יש באמור לחזק את גרסתו של הנאשם 3 שלא ידע דבר על אירוע הרצח האמור מלבד הגעתו לנקודת המפגש המצויה מזרחית לישוב חורה, ונסיעתו המשותפת עם מוחמד, נאשם 1 ונאשם 2, בחזרה מנקודת המפגש ללוד. בנוסף, נטען כי הנאשם 3 נעצר כחודשיים לאחר מעצרם של יתר המעורבים בתיק כשהוא יודע על האישום בעבירת רצח, לכן במהלך חקירותיו במשטרה בחר לרוב שלא לשתף פעולה ולשתוק.