פסקי דין

תיק פשעים חמורים (באר שבע) 20142-08-19 מדינת ישראל נ' אבראהים שהאין - חלק 36

23 אוקטובר 2025
הדפסה

איני מקבל טענה זו.  לגרסתו של מוחמד בבית המשפט, שמפרטת עובדות שמעולם לפני כן לא מסר בפני איש יש משקל נמוך, בין היתר לאחר שבטרם עדותו מסר בפני מדובב פרטים רבים לפחות בקשר לעצמו, שיכולים להציג תמונה אחרת באשר למעורבותו ולמעורבות יתר המעורבים הנאשמים ברצח.  לדבריו של מוחמד בבית המשפט המחזקים פרטים שמסר למדובב או המחזקים ראיות חיצוניות אחרות יש משקל כלשהו, אך גם כאן לא ניתן להפריז באותו משקל.

טענות ההגנה בעניין מוחמד

רף הראיות כנגד מוחמד לביצוע הרצח - בסיכומיו בעל-פה, טען ב"כ הנאשם 1 עו"ד ניל סיימון, כי נטל הראיה מוטל על התביעה להוכיח את אשמתו של מוחמד, והוא מחייב את התביעה להוכיח בתיקנו כי מוחמד ביצע את חלקו ברצח כמפורט בכתב האישום, מעבר לכל ספק סביר, וזאת מאחר והנאשמים מואשמים על פי דיני השותפות ברצח ביחד עם מוחמד.  לדבריו נטל הראייה בעניינו של מוחמד אינו נופל מן הנטל שהוטל על ההרכב שדן בתיק בו הוגש כנגדו כתב אישום.

בסיכומיו בכתב של עו"ד שדה, ב"כ הנוסף של נאשם 1 (שהצטרף לצוות ההגנה לאחר שהחליף את עו"ד סיימון) , השלים עו"ד שדה טיעוני הגנה בעניין, וציין כי בסעיף 3 לכתב האישום ציינה המאשימה כי "גמלה בליבו של מוחמד ההחלטה לגרום למות המנוח" ובסעיף 5 צוין כי "שיתף מוחמד את הנאשמים 1 ו-2 שהם קרובי משפחתו בכוונתו לגרום למות המנוח והשלושה קשרו ביניהם קשר לביצוע רצח המנוח".

לדברי עו"ד שדה, על המאשימה לבסס בראיות כי אכן גמלה בליבו של מוחמד ההחלטה לגרום למות המנוח ובהמשך כי נקשר קשר לביצוע עבירת הרצח, ועבירה זו בלבד.  נטען כי מן הראיות עולה כי המאשימה לא עמדה בנטל ולא הציגה בדל ראיה כי גמלה בליבו של מוחמד החלטה לגרום למות המנוח, והיא מתבססת אך ורק על עובדת מות המנוח ועל כך שבעבר פגע המנוח במוחמד.

עוד נטען כי גם אם היינו מניחים שמוחמד הרג את המנוח, הרי שניתן היה, בהעדר ראיות אחרות, להניח שהתכוון רק להטיל בו מום ולא לרצוח אותו.

לדברי עו"ד שדה גם אם הורשע מוחמד בדין בפני המותב שדן בעניינו, הדבר אינו מהווה ראיה בתיקנו, ובתיקנו מחויבת התביעה להוכיח כי מוחמד רצח את המנוח מעבר לכל ספק סביר.

כמו כן, נטען כי אם לא עלה בידי המאשימה לבסס את ביצוע הרצח בידי מוחמד הרי שאין מקום לטעון קיומו של קשר שנקשר עם הנאשמים 1 ו-2 שכן אין מדובר על פי כתב האישום בקשר בעלמא, אלא בקשר עם מוחמד בלבד.

ב"כ הנאשמים 2,3 חזרו בסיכומיהם על הטענות שהוצגו לעיל והוסיפו כי אמנם למוחמד היה מניע לרצוח את המנוח כפי שעולה מן הראיות, אך לדבריהם מניע אינו "ראיית זהב" וסביב אותו מניע צריכה המאשימה לבסס תשתית רחבה המוכיחה את אשמתו של מוחמד מעבר לכל ספק סביר.

עמוד הקודם1...3536
37...95עמוד הבא