לטענתו התביעה לא יכלה "להגיד לעצמה" שיש לה את סעיף 10א' לפקודת הראיות שמאפשר לה להגיש את אמרותיו של מוחמד ובכך לסיים את תפקידו של מוחמד בתיק, ולשיטתו אין בית משפט בעולם שהיה מרשיע את מוחמד בלי שהיו מוטחות בו השאלות, והוא היה בוחר לשתוק ולא עונה, ואין בית משפט שהיה מעדיף את גרסתו במשטרה מבלי שהוא היה נשאל על כך בבית המשפט.
לטענת הסנגור, מוחמד לא נשאל פעם אחת על דברים שאמר במהלך הדיבוב, והם לא הוטחו בו.
עוד טען עו"ד סיימון כי כאשר מובא עד לעדות והתביעה אינה מכינה אותו ולא אומרת לו שהוא יקבל הגנה, ועושה הכל כדי שאותו עד ישתוק, לא ניתן יהיה לומר שהעד לא רצה לדבר.
לדבריו, עשיית שימוש בסעיף 10א' אינו הכלל אלא החריג, והכלל הוא שבית משפט יעדיף אמרות של עדים ובכל מקרה כאשר נעשה שימוש באמרת חוץ יש להביא ראיות חיזוק.
עוד טען הסנגור כי בפעם השניה שהגיע מוחמד לבית המשפט ובה כבר יכל לדבר, נאמר לו ע"י אנשי התביעה כי מי שהביא אותו בפעם השניה לבית המשפט אלו סנגוריהם של הנאשמים בתיק, וכן נאמר לו שהוא הובא על ידי הסנגורים כי אותם סנגורים רוצים "לתפור" אותו בתיק רצח.
בהמשך, במהלך סיכומיו של עו"ד שדה בכתב, הוסיף עו"ד שדה וטען כי בכל תיק שמנהלת התביעה נפגשת התביעה עם עדי התביעה לצורך רענון עדותם, אלא שבמקרה של מוחמד בחרה המאשימה לנהוג אחרת. לדבריו, אין מחלוקת על כך שמוחמד לא זומן לרענון במשרדי המאשימה, ולא נערך עמו כל רענון. הוא לא עומת עם הנתונים שעלו מאמרותיו, ולא נשאל לגבי סתירות שעלו, ולא עומת עם גרסאות נאשמים בתיק.
נטען כי רק לאחר מספר שאלות בהם לא שיתף מוחמד פעולה עם התובע, ביקשה המאשימה להגיש אמרותיו לפי סעיף 10א', ולטענתו אילו היתה המאשימה מזמנת את מוחמד למשרדיה, מכינה אותו לעדות ומעניקה לו חסיון, שכל מה שייאמר בדיון לא ישמש כנגדו בהליך המתנהל בעניינו, יכולנו להיות במצב שונה. דא עקא, שכאשר הובא מוחמד לעדות בבית המשפט ללא הכנה או הסבר מהותי אודות העדות שעה שמשפטו מתנהל, והוא חושש להעיד באופן שיפגע בו, לא ניתן לצפות כי יענה על שאלה כלשהי ובצדק.
לדברי ההגנה, בקשת התביעה להעדיף את דברי מוחמד בפני המדובב, היתה אמורה להיעשות רק לאחר שהמאשימה הראתה שעשתה כל שבידה כדי לגרום למוחמד להעיד בצורה חופשית, מרצון, ולא במצב בו הוא למעשה עומד דחוק לקיר.
צוין כי כשזומן מוחמד לעדות בפעם השניה הוא לא רצה לשתף פעולה, וסיפר כי נאמר לו ע"י התביעה בעת כניסתו לדיון כי הוא הוזמן ע"י הסנגורים להעיד, מאחר והם רוצים להפיל עליו את כל התיק (פ' מיום 14.2.25 עמ' 235 ש' 20-32), ובנסיבות אלה לא ניתן היה לצפות ממוחמד להעיד בנפש חפצה בבית המשפט.